משך ההצגה: 150 דקות


לרכישת כרטיסים, בחרו תאריך:

ריצ'ארד השלישי

כוראוגרפיה: גיא אלון
תפאורה: ערן עצמון
מוסיקה: ולרי רייזס
תאורה: יעקב סליב

תקציר

ריצ'רד השלישי, אחד ממחזותיו המוצגים ביותר של שקספיר, מתמקד בדמותו הכאריזמטית של ריצ'רד, החותר אל כס המלוכה בדרכי עורמה, שחיתות ורצח, כשכל האמצעים כשרים בעיניו. ריצ'רד, השאפתן הבלתי נלאה, מוצג כרטוריקן מעולה וכתכסיסן מבריק, בעל הומור מקאברי. המלך ריצ'רד הוא השחקן הראשי בעלילה שהוא עצמו מביים. הוא גם זה המכניס את הקהל בסוד מזימותיו לכבוש לעצמו את כס המלכות ולסלק מדרכו כל מי שעשוי לאיים על שלטונו.



 





ביקורות
  • פרויקט ריצ'רד של הקאמרי הוא פרויקט שאפתני המעלה שני מחזות היסטוריים של שייקספיר בכיכובו של שחקן אחד - איתי טיראן. שני המחזות, ריצ'רד השני וריצ'רד השלישי מספקים תמונת ראי של המלוכה, האחת מנקודת המבט של המלך המודח והשנייה מנקודת המבט של הטוען לכתר, ולכן גם שתי הדמויות העומדות במרכז הדרמה הן הפוכות באישיותן - האחת מופנמת והססנית והשנייה נחרצת וחסרת רסן. טיראן מגלם את שני המלכים הללו היטב, אך אין ספק שהוא מתחבר בצורה הרבה יותר שלמה ומשכנעת לריצ'רד השלישי, הפסיכופת הרצחני. הביצוע הסוחף והכריזמטי שלו הוא גולת הכותרת של הפקה מצוינת שהעמיד הבמאי, ארתור כוגן. המחזה נקרא אמנם טרגדיה, אבל כבר מזמן הכירו בעובדה שבטרגדיה הזו יש מרכיב קומי מקברי מובהק. הבמאי הולך עם המרכיב הזה עד הסוף, ויוצר על הבמה קומדיית זוועות, שבה הרוצח השכיר, טירל, רוצח את קורבנותיו תוך שירת קטעי אופרה. אלי גורנישטיין בתפקיד הזה מביא לידי ביטוי את מלוא כשרונו המגוון כשחקן-זמר-נגן, ובדרך הופך אותנו לשותפים במסע הרצח והתככים של ריצ'רד, המפלצת החייכנית. כל זה הופך אמנם את דמותו של ריצ'רד לקריקטורה של רוע, אך כשטיראן משחרר את הרסן וקורא דרור ליכולתו המופלאה להגיש את הטקסט השייקספירי באינטליגנציה וברהיטות מושלמים, ולצרף לכך שליטה נהדרת בפניו ובגופו, כבר לא אכפת לך שמשחקו נותר חדגוני. לצדם של טיראן וגורנשטיין ניתן לציין עוד כמה שחקנים מצוינים בלהקה: יוסי גרבר (המלך אדוורד וראש העיר), דודו ניב (הדוכס מבקינגהאם), הלנה ירלובה (המלכה), רותי אסרסאי (ליידי אן), אלון דהן (לורד הייסטינגס), גיל וינברג (ברקנברי) ומרים גבריאלי (הדוכסית מיורק). אבל מעל לכל זהו מופע של איש אחד: טיראן ועוד פעם טיראן. איזה פורטרט אדיר של רוע הוא משרטט לנו. נבל לדורו. שי בר יעקב, ידיעות אחרונות (2012-07-15)
  • הצגה זו, המשלימה את פרויקט הריצ'רדים של התיאטרון הקאמרי משלימה גם את הרושם שמדובר בניצחון שייקספירי גדול. הסיבה היחידה לחבר את שני המחזות האלה לפרויקט אחד, היא היחידה שבגללה ראוי לעשות ולראות תיאטרון: שיש קבוצה של יוצרים הרוצים ומסוגלים להתמודד עם יצירת מופת דרמטית ברמה שלה, בלי תירוצים והנחות, ולשאוף למקסימום, וגם ליהנות מהתהליך. מאיר ויזלטיר העניק למחזה לבוש עברי נאמן שמביא בחשבון את פי השחקן ואוזן הצופה. ארתור קוגן הבמאי והמעבד מצא את הגישה הדרמטית והצורנית המשרתת את המחזות, את השחקנים והקהל. ב"ריצ'רד השלישי" חולל קוגן "ריצ'רד הורור שאו", כשהוא מסגנן את קטעי האימה בהגזמות קומיות פרועות )ומנצל היטב את יכולותיו המוסיקליות של אלי גורנשטיין שכמעט גונב את ההצגה בתמונות הרציחות(. לרשותו של הבמאי עומד כאן, כמו בהצגה הקודמת אנסמבל מעולה: אביהוד תדהר בתפקיד אדוורד, יוסי קאנץ כסטנלי לורן סביר כנסיכה אליזבת, ערן מור כדיצ'מונד, וטל וייס, גיל ויינברג, ליאור חקון או גיא אלון בתפקידי הרוזנים, אורי רביץ כקלרנס, קרבן השווא, אלון דהן כהייסטינגס, שר החצר, דודו ניב המצויין כבקינגהם וכמובן יוסי גרבר המאציל מנוכחותו ללהקה הצעירה. והנשים: מרים גבריאלי הותיקה בתפקיד הדוכסית, הלנה ירלובה בתפקיד המלכה אליזבת, ורות אסרסאי המדהימה בתפקיד ליידי אן. אה, כן, וגם איתי טיראן: אחרי שב"ריצ'רד השני" היה הולל יפיפה ונפש שבורה, כאן הוא הולך לקצה השני, בדמות קומית מעוותת בחלק הראשון, כדי לחלץ מתוכו אימה בעלת עוצמה שטנית בחלק השני. התיאטרון הקאמרי יזם והפיק את המבצע הייחודי הזה, שאני לא נלאה מלשבח אותו. מיכאל הנדלזלץ הארץ 15.7.2012


מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים