ביקורת תיאטרון: דג מוסר

ביקורת: דג מוסר

 

מאת הלן קיי

ביקורת מתורגמת מעיתון ג'רוזלם פוסט כפי שנכתבה לקהל שאינו דובר עברית

 

"דג מוסר", טומן בחובו כפל משמעויות: "מוסר" היא אחת מאותן מלים שיכולות להיות לה משמעויות שונות בתכלית, במיוחד כשאינה מנוקדת. מוסר הוא דג ים ממשפחת עיט-ימיים. בניקוד אחר, מוסר הופך ל"מסגיר". אבל המשמעות של מוסר היא גם אתיקה, עקרונות, ומשום כך השם באנגלית של סאטירה רוגשת וסוערת זו על החברה שלנו צריכה להיות A Fishy Story  המילה meagre (דג מוסר) אפילו לא מתחילה לתת ביטוי למשמעויות השונות. ובאנגלית, אחת המשמעויות של המילה fishy היא "מפוקפק", ובני משפחת קרני בהחלט עומדים בהגדרה זו!

למראית עין זוהי משפחה ישראלית טיפוסית. האם, עטרה (אורלי זילברשץ), היא עקרת בית, האב, עודד (גיל פרנק) הוא עו"ד מצליח, ויש להם שלושה ילדים; אורה'לי (טל בלנקשטיין), אם חד-הורית (נדמה לי), בן (יואב רוטמן), ושירילי (לורן סביר) שעומדת לחגוג את בת המצווה שלה בעוד כמה ימים.

הבעיות מתחילות כשהעוזרת הפיליפינית (הלא-חוקית) שלהם  לא במקרה שמה הוא "מרסי" (באנגלית: רחמים, חמלה)  מתחשמלת שעה שהיא תולה גרלנדות של נורות לקראת חגיגת בת המצווהבמרפסת (הלא-חוקית) בביתה המרווח של משפחת קרני. מכאן הדברים רק מתדרדרים, וככל שהעלילה צוברת מומנטום, אנו מגלים בדיוק עד כמה רקובים הם חלק מבני משפחת קרני.

הם לא בוחלים בדבר, משיחות סקס טלפוניות ועד להונאה בקנה מידה עצום. האם זה מטריד אותם? ממש לא! כל שאכפת לחלק מהם הוא שכלפי חוץ שמם יהיה צח כשלג. וכפי שעטרה אומרת לבנה המזועזע: "אתה לא יורק לתוך הבאר ממנה אתה שותה!"

זילברשץ נמצאת בסביבתה הטבעית בתפקיד עטרה, האם הזוממת, התחמנית והסחטנית. היא מגלמת את התפקיד בכזה מרץ ובכזוהתלהבות שהיא מצליחה לסחוף איתה את שאר השחקנים.

פרנק הנפלא-תמיד נותר חסר הבעה בתפקיד הבעל ששום דבר לא יכול להפתיע אותו. אורה'לי הצבועה לתפארת, בגילומה של בלנקשטיין, משעשעת מאוד. רוטמן מגלם בצורה מופלאה את המוסריות הפגועה, ובתפקיד הנערה המתבגרת שירילי, סביר שקועה בעצמה להחריד. שירי גדני נותנת הופעה יפה בתפקיד השכנה התאוותנית, רינת.

עוד שני פרטים מעניינים: בתפאורת הסלון/מרפסת שעיצב ערן עצמון יש חלונות גדולים ושקופים, והתלבושות בעיצובה של אורנה סמורגונסקי כוללות שמלת פייטים בצבע וורוד וולגרי מזעזע עבור עטרה.

מולייר לא היה יכול לעשות את זה טוב יותר, וכמו בקומדיות שלו, בואו נקווה שזו תגרום לנו לעצור לרגע ולחשוב לאן פנינו.