האם מותר לעשן על במת תיאטרון?

איך עלה בכלל הנושא הזה?

עפר: הנושא עלה בעקבות בקשה לתביעה יצוגית שהוגשה נגד תיאטרון חיפה. ההליך הגיע עד בית המשפט העליון! אמנם בסופו של דבר נדחתה הבקשה לתביעה יצוגית, אבל השופטים קבעו, שלמרות שהחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים אינו אוסר באופן מפורש עישון של דמות בהצגה ולמרות חופש הביטוי והיצירה, צריך לפרש את החוק באופן גורף, כלומר בשורה התחתונה: אסור לעשן על במת תיאטרון בישראל גם אם זה חלק מהמבע האמנותי של אותה יצירה. ולא רק תיאטרון – גם אם עולה איזה ראפר או רוקיסט בהופעה בישראל ומעשן על הבמה, זו הפרה של החוק וניתן יהיה לנקוט בהליכים נגד המקום בו מתקיימת ההופעה.

מה קורה במקומות אחרים בעולם? 

עפר: כאן המצב באמת מורכב ומאוד מעניין. בשתי הערים החשובות ביותר בעולם בתחום התיאטרון מצאו פתרון, שיאפשר עישון על במה כאשר הדבר הינו באמת חלק מהשלמות האמנותית של היצירה. כלומר נעשה איזון בין איסור העישון לבין חופש הביטוי. בלונדון ובכלל באנגליה החוק הרלוונטי הוא Health Act 2006 הקובע לגבי עישון במהלך הופעה, כי במידה ושלמות היצירה האמנותית (או היָשְׁרָה הָאָמָּנוּתִית) מחייבת עישון של שחקן במהלך הופעה, אזי העישון מותר. בניו יורק קובע החוק כי העישון מותר בתיאטרון כאשר:
"smoking may be part of a theatrical production" (N.Y.C. Admin. Code § 17-503(a)(8)). בארה"ב החקיקה אינה פדרלית ומשתנה ממדינה למדינה. יש מדינות רבות שאסרו את העישון על הבמות: למשל קולורדו, יוטה, אילינוי, איווה, ארקנסו, ג'ורג'יה, דלאוור, מישיגן, ניו המפשיר, קונטיקט, קנזס. ויש מדינות אחרות שהתירו את העישון במסגרת היצירה האמנותית, למשל: אריזונה, קליפורניה, מיין, ניו מקסיקו, מחוז קולומביה בו נמצאת הבירה וושינגטון, איידהו, אלסקה, רוד איילנד. במסצ'וסטס למשל קובע החוק במפורש כי עישון אסור גם בתיאטרון (Smoking shall be prohibited in workplaces … theatre, concert hall), אולם הוא קובע גם חריגים בהם העישון מותר על-ידי שחקן במהלך הצגה כחלק מן ההצגה, אולם הדבר מותנה בקבלת אישור מוקדם מן הרשויות. במינסוטה מצאו פתרון יפה יותר: העישון בתיאטרון כחלק מן ההצגה מותנה במתן הודעה מראש לנותני החסות של התיאטרון ובציון דבר העישון בתוכניה של ההצגה. זה איזון חכם ומקורי.

 

מה דעתך האישית בענין?

עפר: החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים הוא חוק חשוב ביותר. הוא מתרחב כל הזמן ומתווספים עוד מקומות ציבוריים שנכנסים לתחום האיסור, אפילו מקומות פתוחים כגון תחנות אוטובוס או רציפי הרכבת ואני תומך בזה. אני חושב שהמרחב הציבורי שלנו צריך להיות נקי מעישון. אני תומך למשל בהרחבה של החוק גם על תחום הבתים המשותפים כלומר איסור עישון ברחבי הרכוש המשותף. אבל אני חושב שפסק הדין של העליון שאסר באופן גורף עישון על במה כחלק מהצגה הוא פסק דין מוטעה, גם בתוצאה שלו וגם בהנמקה המשפטית שלו. עישון של דמות שהיא מעשנת "במהותה" וכחלק אינטגרלי מהיצירה צריך להיות חריג לאיסור הגורף. כלומר צריך להתיר זאת בחוק, עם מגבלות שונות. המפתח הוא אצל המחוקק. האם יהיה למישהו בבית המחוקקים שלנו את האומץ להיכנס לעומק הדילמה וליזום תיקון לחוק, המחריג את הבמה מאיסור העישון? אני בספק.

 

האם מותר להשתמש בתחליפי סיגריות על הבמה?

עפר: פסק הדין של העליון התיר זאת עקרונית ותחליפים עשויים להיות פתרון, בתנאי שהם לא מכילים ניקוטין או טבק. "טבק" במובן הכי רחב שלו (החוק מגדיר "טבק בכל צורה שהיא הנועד לעישון, להרחה, ללעיסה או למציצה לרבות סיגריות, סיגרים, סיגרלות, טבק לנרגילה וטבק למקטרת"). זה מותיר תחליף אחד והוא סיגריה אלקטרונית (מאחר ואין בה טבק אלא רק אידוי מים). פתרון לא מספק כי הסיגריה הזו לא דומה לסיגריה רגילה והאפקט האמנותי לא מושג. סיגריה אקליפטוס (Beedi) לכאורה גם היא מותרת, בהנחה אכן, שמדובר רק בעלי צמח, שאינו טבק וזה לא נבחן עדיין בבית משפט. בכל מקרה, כאשר נעשה שימוש בתחליף סיגריה, אנחנו בקאמרי מודיעים לקהל לפני תחילת ההצגה בכריזה, שלא נעשה שימוש בהצגה בסיגריות אמיתיות, אלא בצמחיות. זה מסר חשוב ואנו עושים זאת מיוזמתנו



<
מתוך 'The Mountaintop' מחזה על הלילה האחרון של מרטין לותר קינג. מחזה פרובוקטיבי שביקש להציג את המנהיג כבשר ודם, שמעשן, משתין, צועק וכד'.
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים