אלי גורנשטיין מצטיין

ההצגה "בין שני עולמות", שכתבה שרה פון שוורצה (שגם משחקת בהצגה) וביים מנפרד לנגנר, מביאה את סיפורה של שרה, שאביה הגרמני התגייר יחד עם כל משפחתו ועלה לישראל, מה שהביא למשבר זהות. בהצגה, בה יש חלקים בעברית ובגרמנית, אלי גורנשטיין משחק את אביה של שרה, אברהם.

איך הייתה העבודה על ההצגה?
"ההצגה נקראת 'בין שני עולמות', והתנועה שבין השפות היא התנועה שבין שני העולמות. זה מעניין, כי שפה זה תרבות זה עולם ומלואו. זה בילט-אין במחזה, שתי השפות ושני העולמות. זה גופו של הסיפור. העבודה עם הבמאי מנפרד לנגנר הייתה נהדרת מכיוון שפתאום יש איזו תחושה של חוץ לארץ, גרמניה, משהו אירופאי. זו עבודה אחרת, הרבה יותר עדינה, הרבה יותר מרגע לרגע, יש איזה משהו, לא אומר לטובה או לרעה, אבל משהו אחר. לשחק זה לשחק, אין הבדל באיזו ארץ ובאיזה תרבות אתה נמצא, אבל יש משהו מעניין. גם שמחתי שנפל בחלקי לשחק בשפת אמי: אני בא מתרבות גרמנית, אני לא יקה, אבל אמי באה מפראג. אבא שלה היה פליקס וולטש, שהיה חבר קרוב של קפקא. קפקא כתב בגרמנית, זו הייתה תרבות גרמנית במיטבה. פתאום לחזור לדבר בשפת אמי, ולנוע בין עברית וגרמנית, יש בזה משהו מאוד מיוחד. גם הדמות מאוד ריאליסטית, קצת כמו בקולנוע ומבחינה זו גם זה חדש בשבילי, כי לא תמיד בתיאטרון יש לך הזדמנות למצוא תפקיד ריאליסטי. יש מדי פעם, אבל לא כל כך עוסקים בתיאטרון ריאליסטי של דמויות שממש חיות, שהן לא קומיות או משהו כזה, מהבחינה הזו גם היה לי מאוד מעניין ואני מקווה שההצגה תמשיך."

איך הייתה העבודה עם שרה פון שוורצה?
"מקסים, מאוד מעניין. קודם כל היא טורבו. לא פשוט להרים כזה דבר, שיתוף פעולה בין תיאטרון השאושפילבינן שבשטוטגרט לבין תיאטרון הקאמרי, והיא הרימה הכול, עשתה את זה ואפשרה לי להיכנס לזה. אף פעם לא שיחקתי איתה ממש והיא אפשרה את הכניסה שלי לזה ממש בקלות וברכות ואני מאוד נהנה לשחק איתה. היא גם פרטנרית נהדרת. אני גם נהנה לשחק את אבא שלה, למרות שאבא שלה במציאות, זה סיפור מאוד מורכב. הוא המוטיבציה לכתיבת המחזה, אבל היא דווקא כתבה את האבא ככה שהקהל לא שונא אותו. הוא לא עשה שום דבר מכוונות רעות, הוא פעל מתוך רגש כלשהו ולא שם לב שבלי לתת דין וחשבון למעשיך אתה יכול לפגוע בקרובים אליך. היא הצליחה להראות במחזה את המורכבות, בלי לשפוט אותו. הקהל רואה את המורכבות בסיטואציה, זה מה שמעניין. יש לך פה חוויה שנשארת איתך, אתה לא מוחק את החוויה ישר. ההצגה מניחה על מפתן מוחך שאלות ואתה מסתובב עם השאלות האלה והן לא מרפות ממך זה מה שעושה תיאטרון טוב."

מאיזה כיוון אתה מתחבר למחזה?
"זה סיפור של שרה בעצמה, סיפור אוטוביוגרפי. אבא שלה בשנות ה-60, אז לא היה פופולרי להיות גרמני, התגייר וגם גייר את כל משפחתו. הם הפכו להיות דתיים ועלו לארץ, ושרה גדלה בבית ספר דתי ובגיל ההתבגרות חוותה משבר זהות. שנים אחרי זה היא כתבה את המחזה. המחזה מתרחש היום, היא משחקת את עצמה בשם אחר, רות, ואני משחק את אבא שלה, שמחליט לשנות את זהותו. יש פה שאלות כמו מה זה להיות יהודי, איך זה מרגיש להיות יהודי, איזה יהודי אתה, יש עוד שאלות של דתיות-חילוניות, יהודי בישראל, יהודי בגרמניה. יש פה הרבה נושאים על הפרק, נושאים של גרמניה, פוליטיקה עכשווית, אבא ובת. זה מחזה מרתק. אני חושב כי יש גורל משותף בין גרמנים ליהודים שהיה בו פרק איום ונורא. יש הרבה כתבות עכשיו על הישראלים היורדים לברלין והייתה כתבה ענקית ב'ידיעות אחרונות' על גרמניות שמגיעות לתל-אביב. יש ספר נפלא של עמוס אילון, 'רקוויאם גרמני', על הסימביוזה בין היהודים לגרמנים. כשברלין קמה, אחוז היהודים בה היה נמוך, אבל הם השפיעו על התרבות, על הפוליטיקה ועל המסחר. יש משהו בדבר הזה של גרמניה-ישראל שהוא מאוד חזק וזה עובר מאוד חזק במחזה."

על הופעתו בהצגה קיבל אלי את פרס העובד המצטיין של תיאטרון הקאמרי ביחד עם שרה פון שוורצה, זאת אחרי שבמאי האחרון קיבל את פרס התיאטרון לתפקיד משנה על תפקידו בהצגה "ריצ'רד השלישי".

אפשר להגיד שעוברת עליך שנה טובה מבחינה מקצועית?
"בהחלט. אני מרגיש שהשנים האחרונות עושות לי טוב. אני מקבל טפיחות על השכם ובסך הכול אני מרגיש מאוד טוב, גם במקצוע וגם בקאמרי, ואני מקווה שככה זה ימשיך."

**לעמוד ההצגה של "בין שני עולמות" ולהזמנת כרטיסים לחצו כאן >>



"בין שני עולמות" (צילום: יוסי צבקר)מקבל פרס עובד מצטיין (צילום אליצור ראובני)
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים