"מתגעגעת לכל רגע איתה"

 

ענת גוב ועדנה מזי"א היו ידועות כצמד קבוע בתיאטרון,כשענת אמונה על הכתיבה ועדנה על הבימוי. תחת ידיהן נולדו בין היתר ההצגות "חברות הכי טובות", "עקר בית", "אוי אלוהים!", "משפחה חמה" ו"סוף טוב".

 

בסוף השנה שעברה, נקטעה החברות בין השתיים, כאשר ענת גוב ז"ל נפטרה ממחלת הסרטן. שנה מאוחר יותר, עדנה מזי"א במחווה לחברתה, מביימת את המופע לזכרה שייערך ביום שישי הקרוב. קטעים מהמחזות שכתבה גוב בביצוע שחקנים שהשתתפו בהצגותיה, ושירים שישירו יוני רכטר, מוקי, גידי גוב (בעלה של ענת) – הם רק חלק מתוכנית הערב. "יהיה גם מונולוג של גידי גוב שכתב רמי ורד," מוסיפה מזי"א, "ובסוף, הפתעה: הופעת איחוד של 'זהו זה'."

 

איך נולדה החברות שלך עם ענת גוב?

"הכרנו בשנות ה-20 שלנו בתל-אביב, אבל עברו הרבה שנים עד שההיכרות הפכה לחברות. זה קרה כשעמדו לעשות עונה שנייה לתכנית הטלוויזיה 'כן מה?!', שענת כתבה לה. היא וגידי גוב פנו אליי כדי לכתוב לתכנית. בסוף לא הייתה עונה שנייה, אבל צמחה חברות מופלאה."

 

ואיך נולדה העבודה המשותפת שלכן?

"כשענת כתבה את 'חברות הכי טובות' עזרתי לה לחפש במאי שיביים את זה. יום אחד רבקה משולח, הדרמטורגית של התיאטרון, שאלה 'למה צריך לחפש במאי? למה שעדנה לא תביים את זה?' וענת קפצה על המציאה כאילו אי פעם ביימתי משהו. מאז התחלתי לביים את כל ההצגות שלה."

 

מה לדעתך הפך את השותפות לכל-כך מוצלחת?

"בעיקר הכתיבה המשובחת של ענת."

 

ומה הפך את הכתיבה שלה לכל-כך משובחת?

"עכשיו, כשאני עוסקת בטקסטים שלה לקראת האירוע, אני שבה ומתפעלת מהכתיבה הדייקנית שלה. היא מצחיקה מאוד אבל יחד עם זה מאוד רגשית. במחזות שלה היא הצליחה לזהות את ה'ישראליאנה', ההוויה הישראלית, כמו שאף אחד לא עשה בתקופתנו, ולהציג אותה בביקורת אבל גם באמפתיה. הכתיבה שלה כל כך מדויקת, שאם אתה מוציא סצנה אחת מהמחזה הכל קורס. אין לה תו מיותר במחזות שלה, היא מאוד חסכנית ומאוד מעמיקה, ולכן אתה אף פעם לא משתעמם."

 

אחת מההצגות שהשאירו את הקהל מרותק היא "סוף טוב". ההצגה מספרת על טליה רוט (בגילומה של ענת וקסמן), אישה החולה בסרטן ומקבלת החלטה שונה לגבי הטיפול אותו תקבל. מדובר במחזה האחרון אותו כתבה גוב, שנכתב בהשפעת הסרטן בו היא עצמה חלתה והדרך בה היא בחרה להתמודד עם המחלה.

 

כשעבדתן על "סוף טוב", היה ברור לכן שזו ההצגה האחרונה?

"לה היה ברור. המחזה הראשון שהיא כתבה, בשנת 1993, נקרא 'אהבת מוות' ומספר על בחורה שמסוקרנת מהמוות ורוצה ללכת איתו. היא כתבה את המחזה הזה כשהיא עוד הייתה צעירה ולא חולה, והמחזה האחרון סגר את המעגל."

 

הידיעה הזו השפיעה על העבודה על ההצגה?

"לא. אנחנו שתינו נשים מאוד ענייניות שלא מתעסקות בדברים שאי אפשר לשנות. זה היה ברקע, והיה הרבה הומור לגבי זה. לא הייתה תחושה טרגית אף פעם."

 

למה את הכי מתגעגעת אצל ענת?

"להכל. אני מתגעגעת לכל רגע איתה."

לפרטים נוספים על המופע לזכרה של ענת גוב לחצו כאן



עדנה מזי"א. צילום: דניאל צ'צ'יקמתוך ההצגה "סוף טוב"ענת גוב ועדנה מזי"א. צילום: תומר אפלבאום
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים