כשקרקס ותיאטרון נפגשים

 

השחקנים במחזמר "דבר מצחיק קרה" צריכים להתרגל גם לתואר חדש: אקרובטים. בהצגה החדשה, שתעלה החל מינואר ל-50 הופעות בלבד, השחקנים מתעופפים באוויר ומפגינים כישורים שלא יביישו אמני קרקס מנוסים. "זה מרשים" קובעת קרן אלנקוה מקרקס קא"י (קרקס אווירי ישראלי), שהדריכה את השחקנים, "הם אנשים מאוד מוכשרים."

 

חודשיים בלבד הוקצבו לשחקנים ללמידת התרגילים האקרובטיים. איתי טיראן (היסטריום) התחיל לעבוד על הטרפז, עידו רוזנברג (הירו) ורונה לי שמעון (פיליה) התעופפו יחד באוויר ושלמה בראבא (פסאודולוס) נתלה הפוך מהקרסוליים.

 

את כל זה כמובן, הם עשו לצד החזרות על קטעי הריקוד, השירים והטקסטים, המגוללים את סיפורו של הירו, צעיר החי בתקופת רומא העתיקה ומאוהב קשות בפיליה, זונה הנמכרת לגנרל גלוריוזוס. את ניסיון המכירה הנואל מנסים לסכל עבדיו של הירו, פסאודולוס הכמה לחירותו והיסטריום ההיסטרי. אם כל זה לא מספיק, הוסיפו לכך גם את תרגול קטעי הריקוד והשירה.

 

איך עובדים עם שחקנים על אקרובטיקה בזמן כל כך קצר?

"אנחנו נעזרים במערכות הרמה חשמליות שהן מערכות משוכללות שמייצרות קסם באופן פשוט יותר: השחקן לא צריך לטפס אל האלמנט, האלמנט יורד אליו. אבל כמובן שגם השחקנים צריכים להיות בכושר," מספרת קרן אלנקוה.

 

"במפגש הראשון עם השחקן אנחנו עושים חימום, אני רואה מהן יכולות הכושר והגמישות ומתאימה לו תרגילים שאני יודעת שהוא יוכל לעמוד בהם בפרק הזמן שיש לנו יחד. משם ממשיכים לשניים-שלושה אימונים בשבוע שכוללים מתיחות וחיזוקים, והשחקנים נכנסים לכושר שמאפשר להם לבצע את תרגילי האקרובטיקה באופן שייראה שהם עפים בהנאה ובקלות."

 

איזה מן תלמידים הם היו?

"האמת שהם הפתיעו אותי. עם איתי טיראן לדוגמא, עבדתי על הטרפז, שזה אלמנט קשה מאוד. הוא לא רק דורש כוח פיזי, אלא גם מאוד כואב ומשאיר צלקות וסימנים כחולים על הגוף. להפתעתי, איתי היה מאוד חרוץ ולא התעכב על הכאב יותר מדי, הוא הבין שזה משהו שצריך לעבור דרכו ושעם הזמן זה כואב פחות. ההתמודדות הזו לא מובנת מאליה כשמדובר במישהו שלא גדל בתוך עולם הקרקס. לראות אותו משחק ושר תוך כדי ביצוע אקרובטיקה על הטרפז זו הנאה צרופה."

 

על איזה תרגילים נוספים עבדתם?

"עם עידו רוזנברג ורונה לי שמעון עבדתי על אלמנט שנקרא 'טיסו מעופף'. זה לא סולו כמו במקרה של איתי, אלא עבודת דאבל – שניים על אלמנט אחד. יש חשיבות להקשבה ההדדית של הפרטנרים, אחד תלוי בשני במלוא מובן המילה. כל אחד מהצמד לומד לתזמן את הפעולות שלו כדי לעזור לאחר וכדי לבצע את התרגיל.

 

זה אלמנט שמסתובב באוויר כל הזמן ויוצר בהתחלה סחרחורות ובחילה. הגוף לא רגיל למצב הזה, הם עבור דרך לא קלה עד שהתרגלו ואני מודה שהם התמודדו עם זה מאוד יפה. רונה לי גם מגיעה מרקע עשיר של ריקוד ועם נתונים פיזיים - זה היה תענוג ללמד אותה ומיד לקבל תוצאה מדהימה."

 

ואיך הייתה העבודה עם שלמה בראבא?

"בראבא קפץ למים העמוקים ושחה בהם בטבעיות רבה, זה היה מרשים. הוא עולה לאוויר פעמיים, פעם אחת במעוף רגיל עם הראש לכיוון התקרה, ובסוף ההצגה במעוף הפוך, כשהוא נתלה מהקרסוליים. כשכל משקל הגוף לוחץ על נקודה אחת זה כואב, והעובדה שהוא צריך לשחק סצנה שלמה במצב הזה בהחלט הופכת את העניין למאתגר."

 

מה לדעתך נותן השילוב בין קרקס לתיאטרון?

"זה יוצר משהו חדש בתיאטרון, נותן שימוש בממד חדש ומרתק. שחקן שעוזב את הרצפה, הופך כיוונים ונמצא בסיטואציות שהן לא לגמרי בטבע האנושי, גורם לצופה להיות מהופנט וללכת שבי אחרי הקסם הזה.

 

בקרקס מסורתי יש חוויה צורנית לצופה, אתה מסתכל ומתפעל מהמיומנות והווירטואוזיות של האקרובט. ברגע שמשלבים דמות שהיא חלק מעלילה בתיאטרון עם הדברים הווירטואוזיים, ההנאה היא כפולה. אתה מכיר את הדמות ונהנה מהעובדה שהיא גם שרה, גם משחקת וגם עושה שמיניות באוויר. זה יוצר חוויה רב חושית לצופה ומכלול שהוא קסום."

 

רוצים לצפות בשחקני "דבר מצחיק קרה" מתעופפים באוויר? לחצו כאן לרכישת כרטיסים!



קרן אלנקוה בפעולה. צילום: דפנה בן-נון.המחזמר "דבר מצחיק קרה"איתי טיראן, שלמה בראבא, רונה לי שמעון ועידו רוזנברג. מתוך החזרות
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים