חיי שרה - המחזה

שרה פון שוורצה נולדה בארץ להורים גרמנים שהתגיירו. עכשיו, אחרי 20 שנה כשחקנית, היא הופכת את חייה למחזה
כשמבקשים משרה פון שוורצה להגדיר את המחזה החדש פרי עטה, היא נדרשת למשפט מורכב. זה סיפור מתח שמתפתח לדרמה פסיכולוגית משפחתית, שעוסקת ביחסי אב ובת, במפגש בין תרבויות ומנטליות, שמעלה שאלות פילוסופיות על זהות, וגם יש בו קטעים מצחיקים ואבסורדיים.
בין שני העולמות הוא מחזה הביכורים של פון שוורצה, שנולד אחרי קריירה של יותר מ-20 שנה על הבמה. המחזה נולד בעקבות עצה של נגה, מדריכה להתפתחות אישית שמלווה את פון שוורצה כבר כמה שנים. נגה אמרה לי לכתוב ואני אמרתי 'מה לכתוב? אני דיסלקטית קשה', אבל אז התחלתי, בעצם הקאתי את זה על הנייר. לפעמים צריך שמישהו יגיד לך מה לעשות.
תהליך הכתיבה ארך חודש אחד בלבד. זה היה בעצם תרגום של תהליך שעשיתי עם עצמי וסיימתי מזמן, לשפה של המקצוע שלי, לתיאטרון, אומרת פון שוורצה. נתתי לחברים לקרוא, והתגובות היו 'וואו'. היו אחר כך כמה טיוטות, אנשים קראו והוסיפו פה ושם הערה, אבל השינויים מהטקסט המקורי לא היו דרמטיים.

501_500
צילום: יוסי צבקר

המחזה מספר את סיפורה של רות, שאותה מגלמת על הבמה פון שוורצה, בחורה ישראלית ממוצא גרמני שהוריה עלו לארץ ובחרו להתגייר ולקשור את גורלם עם העם היהודי. היא מתבגרת לתוך זהות לא ברורה: מתנהגת ומדברת כמו ישראלית מצויה אך נושאת שם משפחה גרמני אריסטוקרטי. בבגרותה היא מוצאת עצמה קרועה, מיוסרת, מחפשת את זהותה.
בעקבות אירוע דרמטי שהתחולל במסגרת עבודתה כצלמת עיתונות, היא נוסעת למצוא מחדש את אביה ששב לגרמניה. שם היא מבקשת למצוא מענה על השאלות שמטרידות אותה מאז ילדותה, לברר אתו למה בחר כפי שבחר, ומדוע העמיס על משפחתו את נטל רגשות האשם ואת תחושת התלישות בין שתי תרבויות. במפגש הטעון עם אביה וחברתו הצעירה, היא מבקשת למצוא תיקון ואולי להשכין סוף סוף שלום בנפשה.
לא קשה לזהות בעלילת המחזה קווים מסיפור חייה של פון שוורצה. היא נולדה בארץ להורים גרמנים פרוטסנטים שהתגיירו, ובגיל 14 אביה שב לגרמניה עם אחיה. היא, אחותה ואמה נשארו בארץ. פון שוורצה מסבירה שהמחזה הוא בדיוני, עם מרכיבים ביוגרפיים מחייה. השתמשתי בעובדות מהסיפור המשפחתי שלי, אבל זה לא אחד על אחד. אנחנו גרים ואבא שלי באמת חי במינכן, אבל אני זו לא רות, והחברה הצעירה היא לא בת הזוג של אבי.  השתמשתי בסיפור שלי על מפגש אמיתי בין שתי זהויות כי הוא 'טו גוד טו בי טרו', ואי אפשר להתווכח אתו ולומר שזה לא יכול לקרות. במחזה עולות הרבה נקודות שאני נאלצתי להתמודד איתן באופן אישי, אבל הן כאלה שחשוב לענות עליהן באופן כללי.  מה זה כל המושגים האלה של 'להיות יהודי' ו'להיות גרמני', שאנחנו משתמשים בהם ביומיום,  בלי לדעת מה המשמעות הרחבה שלהם.

 500_500
צילום: יוסי צבקר

חמודה אבל לא יודעת לכתוב

תהליך העבודה על ההצגה ארך 4 שנים, והיא הופקה כקופרודוקציה של התיאטרון הקאמרי ותיאטרון שאושפילבונה בשטוטגרט גרמניה, בשיתוף מכון גתה. מלאכת הבימוי הופקדה בידי הבמאי הגרמני מנפרד לנגנר, ואת האב וחברתו מגלמים השחקנים הגרמנים וולפגנג היינצה וקורנליה הייזה.
במהלך החזרות התנסתה פון שוורצה שוב בחוויה של בין לבין, הפעם באופן פיזי - היא בילתה חודשיים וחצי בגרמניה, רחוק מהארץ ומשלוש בנותיה הצעירות. התגעגעתי נורא והן באו לבקר אותי פעם אחת. אבל היה אצלי שם איזה חור שחור שאת עומדת מולו, להיות עם עצמך בגרמניה. חשבתי שזה יפיל אותי אבל ראיתי שאני מספיק בוגרת, וטעמתי קצת מהחיים שם.
איך הרגשת לעבוד על מחזה שאת כתבת, וגם לשחק בתפקיד הראשי?
היו לי פחדים מאוד גדולים בתקופת החזרות, אם זה בכלל עובד. אבל נטרלתי את המחזאית ורק כשרצו להתייעץ איתה על הטקסט, הייתי מוציאה אותה. אחרי שבוע של בלבול, השתלטתי על שני התפקידים האלה - של כותבת ושחקנית - די בקלות. בעצם, הייתי חייבת להפריד ביניהם. זה טקסט קשה, עם שני שחקנים שהם גרמנים, שכל אחד מהם עובר תהליך והכל  היה מאוד עוצמתי. מנפרד הבמאי, איש מקסים ומאוד מסודר, סייע לי מאוד בלעשות את ההפרדה.
ההצגה, בעברית וגרמנית, עלתה לראשונה על בימת השאושפילבונה בשטוטגרט בתחילת אוקטובר וזכתה לביקורות מפרגנות. בארץ יועלו 30 הצגות, עם כתוביות בעברית וגרמנית, החל מה-12 בדצמבר.
חששת מהתגובות שיהיו למחזה בגרמניה?
פחדתי מאוד. הגרמנים מאוד ביקורתיים, ואצלם הביקורת היא מאוד מובנית, ומתייחסת לכל מרכיב בהצגה. פחדתי שיכתבו 'היא חמודה אבל לא יודעת לכתוב'. הרגשתי שאין לי כלים תרבותיים כדי לדעת מה נכון ומה לא ואת שטוטגרט אני לא ממש מכירה. אבל גיליתי שהעולם קטן, ושבשטוטגרט האנשים חמים וטובים והמחזה התקבל בצורה טובה. יש דברים שנכונים בכל מקום -  אם את מחוברת לעצמך ואת שלמה עם מה שאת עושה, אז זה עובד.
ומה לגבי חששות מהקהל הישראלי?
יש לי חששות. בארץ למשל אלי גורשטיין משחק את האבא, ולא היה לי מושג איך זה יהיה. אבל הוא למד גרמנית לקראת ההצגה והוא עושה את זה מצוין, יש לו את זה. כאן גם קופצים אנשים לחזרות וגם העובדים של התיאטרון מביעים דעה - וזה הכי חשוב לי. קשה לי לשפוט כי אני בפנים, אבל הם מתרגשים איתי, אז כנראה זה משהו נכון.
ומה בעתיד - תמשיכי לעסוק בכתיבה?
אפשר בהחלט לומר שהכתיבה של 'בין שני העולמות' פתחה לי את התיאבון ואני אמשיך לכתוב. היום אני עובדת עם בן הזוג שלי, איתמר לוריא, על פרויקט משותף, שיערב וידאו וקולנוע. זה יהיה בנושא 'פרו ורבו', אבל זה עדיין ממש בשלבי התחלה.
 



מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים