הבמאית נולה צ'לטון זכתה בפרס ישראל

הבמאית, המורה ויוצרת התיאטרון נולה צ'לטון, קיבלה היום מתנת יום הולדת (91!) שמחה - הודעה על זכייתה בפרס ישראל. צ'לטון עסקה בתיאטרון בארהב ומאז עלתה ארצה, בשנת 1963, יצרה וביימה מחזות רבים באין ספור מסגרות והכשירה דורות של שחקנים. בחירותיה האמנותיות כמורה נערצת ומופלאה, כבימאית וכמחנכת קידמו את התיאטרון החברתי בישראל בהצגותיה, נכתב בנימוקי ועדת הפרס
מתנת יום הולדת שמחה במיוחד קיבלה היום הבמאית, המורה ויוצרת התיאטרון נולה צ'לטון. יום לאחר שחגגה 91 שנות יצירה, קיבלה צ'לטון את הבשורה כי היא כלת פרס ישראל לאמנות לשנה הקרובה.


1504149315001492_15101500149614931503_2_149014911497_1491149014931503_220צ'לטון, מהבולטות שביוצרי התיאטרון בישראל, החלה לעסוק בו כבר בניו-יורק, שם נולדה בשנת 1922. היא למדה משחק בבית הספר של לי שטרסברג, הופיעה כשחקנית על בימות ברודווי וביימה מחזות רבים. בשנת 1953 הקימה, יחד עם הבמאי לי נמץ, בית ספר למשחק שבין תלמידיו היו מייקל קיין ודסטין הופמן.
עשר שנים אחר כך עלתה צ'לטון לארץ והחלה לעסוק בתיאטרון גם כאן. היא הקימה מסגרות לימוד בסמינר הקיבוצים, בבית צבי וגם בתיאטרון הקאמרי. בתחילת שנות ה-70 הצטרפה לחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שם לימדה דורות של שחקנים.

מאוחר יותר הקימה, בשנות ה-70, הקימה יחד עם עודד קוטלר, במסגרת התיאטרון העירוני חיפה, את במת השחקנים. השניים העלו מחזות רבים, שעסקו בתיאטרון דוקומנטרי. במסגרתו זו עלו המחזות חיילים מדברים, דו קיום, הימים הבאים, מה אני חושבת על מלחמה ועוד.

בשנת 1973 ביימה צ'לטון במסגרת תיאטרון הקאמרי את המחזה הקיץ של הבובה ה-17, מאת ריי לורל, שתרגם פ. טל. במקביל ליצירותיה בתיאטרון החברתי והדוקומנטרי, ביימה צ'לטון גם יצירות מהרפרטואר העולמי והישראלי כמו ליל העשרים ואחרון הפועלים מאת יהושע סובול, העיירה שלנו מאת אוסקר ווילד, הקייטנים מאת מקסים גורקי, על עכברים ואנשים מאת ג'ון סטיינבק, סופמשחק מאת בקט סמואל וכן אדם בן כלב מאת יורם קניוק. ברשימות הפרסים שהוענקו לה במשך השנים נמצאים גם פרס כינור דוד ופרס מסקין.
צ'לטון תמכה רבות במחזאים צעירים וקידמה אותם בתחילת דרכם. בין המחזאים הזוכרים לה חסד נעורים נמצאים יהושע סובול, הלל מיטלפונקט, איציק ויינגרטן ועדנה מזיא, שהחלו את דרכם אצלה, בתיאטרון חיפה.
את כובד משקלה העיקרי הטילה צ'לטון לשילוב בין חינוך ותיאטרון. בדרכה הייחודית,  שילבה היוצרת בין שאלות החברתיות לעשייה תיאטרונית, תוך דגש על מוסר, מודעות חברתית ופעילות קהילתית. בשנת 1978 עברה ביחד עם קבוצת שחקניה לקרית שמונה, שם עבדו בעבודה קהילתית תיאטרונית עם נוער מקומי. בין המשתתפים בפרויקט הצפוני היו עופרה ואיציק ויינגרטן, מוני מושונוב, שלמה בראבא, ארנון צדוק ועוד.
בחירותיה האמנותיות כמורה נערצת ומופלאה, כבימאית וכמחנכת קידמו את התיאטרון החברתי בישראל בהצגותיה, נכתב בנימוקי ועדת הפרס בראשות השחקנית כלת פרס ישראל, ליאה קניג. דרך עבודתה היא השפיעה על אנשי תיאטרון מרכזיים שהמשיכו את דרכה, ושינתה את פני התיאטרון הישראלי. נולה נתנה קול לימעוטים והפכה את הנסתר המדוכא לגלוי ומשוחרר.
בשנים האחרונות ביימה צ'לטון מחזות חברתיים כגון הומלסים (2003), חורף בקאלנדיה - סיפורו של מחסום (2005) ודארפור בבית (2011).




מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים