אל תקרא לי שוורץ - ראיון עם איציק כהן

לקראת חזרת פופר של חנוך לוין לבמה, איציק כהן שמגלם את שוורץ מספר על העבודה עם הבמאי מוני מושונוב ומסביר למה כדאי לקהל להצטייד בממחטות

התפקיד הראשון של איציק כהן בקאמרי היה כפול: סבתא עירקאית והרב קמע הנהנתן, במחזה של שמואל הספרי. זה היה בתחילת שנות ה-2000, כשעוד היה בתקופת הנשים הגדולות מהחיים, עיין ערך בנות פסיה. מאז, הנשים והדראג נעלמו אבל כהן נשאר גדול מהחיים ועל הבמה.
כהן נמצא עכשיו בתקופה לחוצה. עם תפקידים בשתי הצגות רצות, חזרות על קזבלן והכנות אחרונות לקראת חזרתה של  פופר השבוע לבמה והכנות לצילומי העונה השלישית של חסמבה, קשה לתפוס אותו לשיחה. זה קורה ברגע נדיר של פנאי בין החזרות האינטנסיביות להחלפת חיתולים. כהן הוא אבא טרי לרפאל, בן שלושה חודשים, אח לדניאל, כמעט בת 11. אם לשפוט לפי הביקורת שלה - יש למה לחכות. דניאל, בת בית בתיאטרון, מכירה את כל השירים והריקודים פופר בעל פה, והתפקיד של אבא איציק הוא האהוב עליה מכולם.  
פופר הוא המחזה השביעי של חנוך לוין, שעלה לראשונה ב-1976. הוא עוסק בסיפורם של שוורץ ושוורציקה, זוג בורגנים אוהב שחייהם השלווים נהרסים לאחר שחברם פופר מתוודע לסוד מביך מחיי הנישואין שלהם. זה ממשיך בקללה ששוורץ מטיל על פופר, אז נכנסים לתמונה כץ, חברו של פופר שמנסה להשליט סדר בסבך שנוצר, והזונה קולפה, שמחפשת מפלט מחייה בתחנה המרכזית.
זה מחזה שסובב סביב מעמדות בחברה, על מי נחשב ומי נחשב יותר, מסביר כהן. פופר הוא רווק נצחי שרודף אחרי החלום הבורגני - להיות נשוי. הוא מתערב בענייני הנישואים של השוורצים שלא בטובתו ומשם הכל מתדרדר. הכל נעשה בליווי של מוזיקה וריקוד, והופך לחגיגה גדולה של צחוק ורגש. אבל מעבר לזה, יש פה קלאסיקה והמשמעות היא שאחרי יותר מ-30 שנה אפשר להעלות אותה, והיא עדיין תעבוד.
poper149714931505149715101489151115121510150015013_600
צילום: יוסי צבקר


דמות בקאלסיקה של חנוך לוין היא תפקיד שכל שחקן מייחל לו, וכהן אינו יוצא מן הכלל. שוורץ הוא אחת הדמויות המורכבות שיצא לי לעבוד עליהם - הוא מאוד ילדותי, רגיש ותוקפני במקביל, הוא אומר. זה תפקיד רב-גוני שהצריך הרבה מאד עבודה, מחשבה, מיומנות, התמודדות עם טקסטים מורכבים תוך כדי שירה ותנועה. האתגר היה להיכנס לתוך נבכי נפשו של שוורץ ולהראות שהוא לא רק דמות אכזרית שפועלת מתוך היגיון מרושע, אלא שהוא אנושי ופועל מתוך רגש.
על הבמה לצד כהן נמצאים עירית קפלן בתפקיד אשתו שוורציקה, שרית וינו אלעד בתפקיד קולפה הזונה, יניב ביטון בתפקיד פופר ונדב אסולין בתפקיד כץ. מדובר בקאסט ידידותי במיוחד, שחבריו מכירים זה את זה שנים. המשמעות מבחינת כהן היא שהעבודה מורכבת, חשופה ונקייה יותר. כשכולם חברים ומכירים טוב אחד את השני, אי אפשר לבוא עם שטיקים הוא מודה.
את השטיקים של כהן מכיר גם הבמאי מוני מושונוב, שהופקד על משימת העלאת הריאליזם הפיוטי של לוין לבמה. זאת פעם שנייה שאני עובד עם מוני, אחרי 'משרתם של שני אדונים', ואין לי מילים כמה עונג זה לעבוד אתו. מוני ניסה לייצר דמויות שיהיו מאד אמינות בעולם שבו הן חיות, ולא גרוטסקיות. הן אמנם פועלות מתוך תעצומות נפש גדולות, אבל הניסיון  הוא שייצא הכאב ולא ההגזמה, שיעלה הצחוק ולא הגיחוך.
מהתגובות שההצגה זכתה להם עד כה, עושה רושם שמושונוב והשחקנים עמדו במשימה. כהן, מצדו, מציע לקהל להצטייד בממחטות כדי לנגב את הדמעות: השילוב הכי טוב להצגה זה צחוק ועצב ולדעתי ל'פופר' יש את זה.

 


מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים