ירדן ברכה חושפת

 


"זו טבילת האש הכי מדהימה שאני יכולה לאחל לכל שחקנית צעירה", מעידה ירדן ברכה על השתתפותה בהצגה "חברים של חברים". שמענו ממנה על המשחק עם קאסט ותיק, על הריאליזם של ההצגה, ויש גם סטריפטיז

 

ההצגה "חברים של חברים", מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו, מספרת על שני זוגות חברים – בוסי וטולי, דורי וקרן – שהם החברים הכי טובים כבר עשורים. יום אחד דורי וקרן מגלים שלבוסי וטולי יש עוד זוג חברים – זימר וליזי – עליהם דורי וקרן לא שמעו מעולם. הגילוי החדש פותח עוד סודות ועוד שקרים ומאיים על רביעיית החברים. בהצגה, ירדן ברכה מגלמת את ליזי, חשפנית ושחקנית צעירה, שזימר (מגולם על-ידי דודו ניב) מאוהב בה ומבטיח לה הרים וגבעות. בסוף ההצגה, ליזי גם מבצעת מופע סטריפטיז.

 

איך הגבת בפעם הראשונה שהכרת את הדמות שלך?
"הדמות מאוד הצחיקה אותי, הישירות והחוצפה שלה כבשו אותי כבר מהקריאה הראשונה. ישר חשבתי שזה יהיה מאוד מעניין ומאתגר לשחק בחורה שרואה את המטרה שלה מול העיניים ונלחמת כמו נמרה בשביל להגשים את חלומה. יש קווים מקבילים ביני לבין ליזי והרבה תכונות שאני מתחברת אליהן: האמביציה, ההתמדה והנחישות שלה בהשגת מטרותיה. כשקראתי את הסצנה האחרונה, סצנת הסטריפטיז, עלו בי שאלות על איך הסצנה עומדת להיראות ואיך אני בתור שחקנית עומדת לבצע את הסטריפטיז הזה. הסצנה לא הייתה מפורטת לפרטי פרטים, ככה שלא ידעתי איך זה בדיוק הולך להיראות, אבל תוך כדי החזרות בנינו אותה צעד-צעד ככה שזה ירגיש בנוח, גם לי וגם לדודו".

 

בואי באמת נדבר על סצנת הסטריפטיז.
"בהתחלה זה לא היה קל ועבדנו במתכונת מצומצמת – רק אני, הלל ושי סוזנה, שעשה את הכוריאוגרפיה של הסטריפטיז. אחרי ששי בנה לי את הכוריאוגרפיה התחלנו להכניס את דודו לעניינים, ולקראת הסוף הכנסנו גם את שאר השחקנים. היה להלל מאוד חשוב לבנות משהו שהוא נכון לי, ושאני ארגיש בו הכי בנוח". 

 

ירדן מוקפת בהצגה הזו בשחקנים ותיקים: מלבד דודו ניב משחקים בהצגה גם גיל פרנק (דורי), שרה פון שוורצה (קרן), מוטי כץ (בוסי) ולימור גולדשטיין (טולי).

 

"נורא מרתיע לשחקנית צעירה כמוני להגיע לקאסט כזה – שבו כל שחקן הוא שחקן, שנמצא שנים בתיאטרון ובתחום – אבל פשוט היה לי הכי כיף. הם חיבקו אותי תמכו בי ודאגו לי מהרגע הראשון".

מחמשת השחקנים הללו, שני הפרטנרים העיקריים של ירדן הם דודו ניב וגיל פרנק.

 

"גם דודו וגם גיל משחקים איתי ב'מקבת', אז הכרתי אותם עוד קודם", היא מספרת, "אבל אין לנו מקבת סצנות אחד על אחד, ככה שעכשיו זו הייתה הפעם הראשונה שאני עומדת ומשחקת מול השחקנים המדהימים האלה. ברגע שהם שמעו שאני עושה את התפקיד הם שמחו, פרגנו לי, כל הזמן הייתה תחושה חמה וביתית במהלך החזרות הרגשתי מולם מאוד בנוח. לעמוד איתם על במה זו מתנה, והם באמת פרטנרים מדהימים שאני מאחלת לכל אחד. הם עזרו לי בכל מה שהיה צריך, כיוונו אותי ותמכו בי, הם היו שם בשבילי ומאוד דאגו לי. היו פעמים שהיינו נשארים מעבר לשעות של החזרה כדי לעבוד ביחד ולהטמיע את ההערות שהלל היה נותן לנו, ובאמת שזו טבילת האש הכי מדהימה שאני יכולה לאחל לכל שחקנית צעירה".

 

איך הייתה העבודה עם הלל מיטלפונקט?
"אני לא נתקלתי בבמאים כאלה שמגיעים עם כזו שלווה וכזו נינוחות. האווירה בחזרות זו אווירה של כיף, משפחה, חום ושל תקשורת מאוד גדולה. הלל איש מדהים. הוא נתן לי להתבטא ולהגיד מה אני מרגישה ומה אני חושבת בכל רגע, הוא נתן לי חופש יצירה מאוד גדול בכל תהליך החזרות. הוא אדם מוכשר והיה פשוט תענוג לעבוד איתו. זכיתי לעבוד בתחילת דרכי עם אנשים כל כך מוכשרים".

 

למה את ממליצה לבוא להצגה?
"אני מאוד אוהבת שזו הצגה נגישה לקהל. לכאורה ההצגה מאוד פשוטה אבל ככל שהזמן עובר העלילה הולכת ומתסבכת. ההצגה מאוד ריאליסטית, ואפשר בקלות להתחבר אליה ולראות את עצמך במצבים דומים לאלה שהדמויות מתמודדות איתם במהלך המחזה. זה היה תהליך מאוד מעניין ומעמיק חקרנו במשך שבועיים בעבודת שולחן כל דמות ודמות, היה נורא מעניין לשמוע איך כל אחד מהשחקנים מתחבר למחזה ואיפה החיים שלו מקבילים או לא מקבילים לחוויות שהדמויות עוברות במחזה דברים הקשורים לזוגיות, משפחה, פרידה, אהבה בגידה וכדומה. אני חושבת שההצגה מאוד מצחיקה – וזה תמיד כיף לשמוע צחוק של קהל – אבל היא גם יצאה מאוד מרגשת, הצגה שמדברת בסופו של דבר על בדידות מאוד גדולה. אני מרגישה שיש בה מנעד נורא רחב של צבעים".

 

לעמוד ההצגה "חברים של חברים"

 



ההצגה "חברים של חברים" בתיאטרון הקאמריירדן ברכה. צילום: תום מרשק
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים