ריאיון עם שבי גביזון

"זו יצירה שעומדת בפני עצמה", אומר שבי גביזון על ההצגה "חולה אהבה בשיכון ג'". על התסריט לסרט מ-1995, על המעבר לבמה ועל האתגרים בעבודה על ההצגה – בפנים

 

ב-1995 יצא לאקרנים הסרט "חולה אהבה בשיכון ג'" שכתב וביים שבי גביזון. הסרט סיפר על ויקטור (משה איבגי) מקריית ים, שלמחייתו מנהל תחנת כבלים פיראטית. יום אחד מגיעה לעיר מיכאלה (אביגיל אריאלי) מתל-אביב, וויקטור מתאהב בה נואשות. כשהיא דוחה את חיזוריו, הוא לא מוותר ומנסה בכל כוחו לזכות בלבה, כולל שידור מסרים באמצעות תחנת הכבלים שלו, עד שהחיזור כבר נהיה להטרדה. הסרט זכה להצלחה רבה בקרב הקהל והמבקרים, ואף זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר.

 

"בתהליך של חיזור או היכרות כשאנחנו מקבלים איתות שלילי, הנטייה הטבעית היא לסגת צעד אחורה, או בכלל לחזור בנו", מסביר שבי גביזון מה הביא אותו לכתוב את התסריט. "הסיפור נולד כניסיון לחתור תחת המגמה הזאת, לא לוותר, להתעקש על אהבתך ויהי מה. כשמדובר בחוסר התאמה קיצוני בין המחזר למחוזר, התופעה מתעצמת ומקבלת ממדים אבסורדיים שהובילו אותי לכתוב את הסיפור הזה".

 

ב-2015, עשרים שנה לאחר יציאת הסרט, עלתה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "חולה אהבה בשיכון ג'", עיבוד לבמה של אותו סרט מצליח שנעשה על-ידי גביזון, בבימויה של עדנה מזי"א ובכיכובם של שלום מיכאלשווילי כוויקטור ודנה מיינרט כמיכאלה.

 

מה גרם לך להעביר את זה לבמה?

"תמיד חשבתי שהתסריט הזה יכול להיות גם מחזה. בתקופה שכתבתי את התסריט הייתי מושפע מאוד מתיאטרון, ולמעשה ה-DNA של התסריט מאוד תיאטרלי: יש בו ציטוטים מתיאטרון והמעמדים בו ארוכים כמתחייב בתיאטרון. זה הביא לזה שתמיד השתעשעתי בכך, וכשעדנה מזי"א ועמרי ניצן שמחו על הרעיון, היה מאוד קל ונגיש להעביר את זה לבמה".

 

קל ונגיש, אבל היו בכל זאת אתגרים כלשהם במעבר?

"האתגר הגדול היה לשמר כמה שיותר מהמקור תוך כדי העברת המדיום, מה שלדעתי הצלחנו לעשות. בנוסף לזה יש את החיבורים: בתיאטרון לא קיימת האופציה הפשוטה והזמינה של מעבר ממקום למקום באופן מידי, ואין אפשרות לסצנות שלמות ללא טקסט שרק מראות מקום – חייבים לספק לזה אלטרנטיבות".

 

אלו אלטרנטיבות למשל?

"בסרט יש קבוצה של סצנות קצרות במקומות שונים זה מזה, מה שפחות מתאים לתיאטרון. מה שעשיתי במחזה זה לאחד את כל המקומות האלו לחלל אחד, והסצנות קורות בו זמנית בתוך החלל הזה וכולם למעשה משתתפים בכל הסצנות, כשבסרט רק חלק מהדמויות השתתפו בכל סצנה".

 

הסרט שלך מאוד הצליח. לא היו לך חששות מהצל שלו עם המעבר הזה?

"היו, אבל אני לא כל כך מונע מחששות. היה ברור לי שישוו את ההצגה לסרט, אבל האמנתי שהטקסט הזה שווה מחזה, שהוא נכון לבמה, אז עשיתי את מה שנראה טוב ונכון. בכל מקרה, אני לא משווה את זה לסרט. זו יצירה שעומדת בפני עצמה, יצירה חדשה, שקשורה לסרט רק בעקיפין כי זה אותו הטקסט. חוץ מזה, כמו שמחזות מועלים יותר מפעם אחת בתיאטראות שונים ובסגנונות שונים, כך גם את הטקסט של 'חולה אהבה' אפשר לבצע כמה פעמים".

 

איך הייתה העבודה עם הבמאית עדנה מזי"א?

"בגלל שאני במאי ויודע איך מבחינתי הדבר הזה צריך להיראות, היה מאוד קשה לי לאבד שליטה על ההצגה ולוותר על חלק מהעמדות שלי לטובת העמדות של עדנה. היה לי קשה לראות את הדבר הזה נעשה על ידי מישהי אחרת, וזה היה תרגיל אישיותי טוב בשבילי. לשמחתי זה לא פגע בחברות שלי עם עדנה והטקסט הרוויח מגע של אמנית נפלאה".

 

איך אתה מרגיש עם התוצר הסופי?

"אני מאוד שלם איתו ועומד מאחוריו. לדעתי עדנה הצליחה ליצור מהטקסט הזה יצירה אחרת לגמרי, מפתיעה באיכותה וברכותה. הקאסט גם עושה עבודה מדהימה, ואני מרגיש שזו זכות מאוד גדולה לעבוד עם האנשים האלו. זה אנסמבל נוגע ללב, שלוקח אפילו את התפקידים הכי קטנים ומייצר מהם משהו מקורי ויפה. אני ממש מאושר מההרכב של השחקנים האלו".





מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים