גרסת השחקן - אוסי בן יהודה

"אני אוהבת ומעריכה כל רגע על הבמה", אומרת אסנת (אוסי) בן יהודה, המשחקת בימים אלו בהצגה "איבנוב". אתם מוזמנים לקרוא על החשיבות של אמה במשחק שלה, מה בקתי בייטס מעורר בה השראה ומה גרם לה לחשוב שמנסים לעבוד עליה בטלפון?

 

אני –  אסנת.

 

אבל אני גם – אוסי.

 

ידעתי שאני שחקנית כש... – אמא שלי לקחה אותי לצילומים של "החתול שמיל"  באולפני הרצליה. זו הייתה שנת 78' והייתי בת ארבע. באמצע הצילומים נעמדתי על רגליי וצעקתי לאמא שלי: "אמא! נכון שיום אחד גם אני אעמוד שם על הבמה?". שם אני חושבת שסגרתי את הנושא סופית.

 

תחנות בימתיות – שיחקתי מגיל אפס בכל מסיבה, בכל חוג לתיאטרון שרק קיים, מסיבות סוף שנה ובמגמת התיאטרון בתיכון. אפילו בקורס קצינות רותקתי בגלל שפתחתי "במת בידור" לא ראויה במסדר המפקד. היה ברור לכולם שאני ממשיכה בצבא קבע שכן הציעו לי תפקידים נחשקים להמשך הדרך, אבל כמו בסיפור סינדרלה הקפצתי חברה ליום אודישנים בבית צבי ומשם הסיפור התחיל. גרי בילו עמד בכניסה לבית ספר, ושם התחיל סיפור אהבה עם מנהל מיוחד במינו. שלא תהיה אי-הבנה, במהלך הלימודים לא ליקקתי דבש, עבדתי קשה מאוד בכל שלוש השנים כדי להוכיח את עצמי. לאחר בית צבי שיחקתי בבית ליסין ב"סקפינו" ובעוד הצגות ילדים והדרך נראתה לי סלולה ובטוחה עד היום בו אמי נפטרה. באותו יום שיחקתי בהצגת ילדים והיא נפטרה במהלך ההצגה. כל הקאסט בכה איתי מאחורי הקלעים אבל נתנו הצגה מגויסת וטובה. הרגשתי שאני בתחתית של חיי, עייפה, מותשת וכאובה. באותו יום החלטתי לעזוב את התיאטרון ואת תחום הבמה. עברתי לעבוד מאחורי הקלעים בתכניות טלוויזיה, בתפקידי הפקה ותוכן. כעבור עשר שנים בהן לא שיחקתי הרגשתי שזה בוער בי ובעזרת אנשים שהאמינו בי חזרתי לשחק ב"אוליבר" בתפקיד הקברנית (בית ליסין) ולאחר מכן ב"אשכבה" בתפקיד זונה עם נקודת חן ו"ינטל" בתיאטרון הקאמרי, ומשם המשכתי לעוד הצגות בקאמרי.
 

היום על הבמה – "איבנוב", "קזבלן", "כנר על הגג", "אשכבה", שם אני מחליפה בתפקיד הזונה עם נקודת חן.

 

השראות תיאטרליות –  יש המון וקצרה היריעה מלהכיל. אבל, יש שחקנית אחת – קולנוע דווקא – שהיא מבחינתי ה-השראה: קתי בייטס. שחקנית ענקית, תרתי משמע, שהחלה את הקריירה הגדולה שלה בגיל 43 וקיבלה אוסקר על הופעתה ב"מיזרי". היא בשבילי הגדולה מכולן. אני מתחברת אליה בין השאר בגלל העובדה שמדובר בשחקנית גדולת ממדים שלא ויתרה ובכל תפקיד שלה מבריקה.
 

תפקיד נחשק –  אין כזה. אני אוהבת ומעריכה כל רגע על הבמה. גודל תפקיד לא מהווה אישיו מבחינתי. אני יודעת שזה נשמע פלצני אבל זו האמת. אני רוצה רק לשחק, ועם פרטנרים טובים.

 

כשיורד המסך – אני מאוד אוהבת לשבת עם חברים בבית קפה. אחרי ההצגה האדרנלין עושה את שלו.

 

מוטו לבמה – בתחושה שלי אמי ז"ל תמיד איתי בכל הצגה, היא יושבת על נדנדה ביציע וצופה. המחשבה הזאת גורמת לי להיות ממוקדת ומפוקסת ערב ערב. בנוסף, לא תהיה הצגה, ולא משנה באיזה תפקיד, שלא אגיע שעה וחצי לפני תחילתה. אני חושבת שזה קשור למקצועיות שהנחילו לנו בבית צבי ולעובדה ששום דבר לא מובן מאליו. אני מאוד רצינית בכל מה שנוגע לעבודה. אבל, הכי חשוב זה ליהנות. תיקון: ליהנות עם הפרטנרים שלך! בנוסף, אני זוכרת את האנשים שהאמינו בי ונתנו לי צ'אנס, לולא הם לא הייתי מתראיינת היום.
 

אמונות טפלות –  אין לי אמונות טפלות.

 

כאמור, אוסי משחקת כיום בהצגה "איבנוב" שכתב אנטון צ'כוב וביים ארתור קוגן (שגם תרגם ועיבד את המחזה יחד עם איתי טיראן). ההצגה מספרת על ניקולאי איבנוב (איתי טיראן), בעל אחוזה השקוע בחובות ובדיכאון קליני, שנקרע בין אשתו החולה שרה (הלנה ירלובה) לבין בתם של חבריו ונושיו סשה (דנה מיינרט). בהצגה, אוסי מגלמת את מרפושה, אלמנה עשירה ששותפו הנכלולי של איבנוב, מישה (יואב לוי), מנסה לשדך לדודו של איבנוב, הרוזן שבלסקי (גדי יגיל) – כך תזכה מרפושה בתואר "רוזנת" והרוזן יזכה בתכולת ארנקה של מרפושה.

 

איך ההשתתפות בהצגה כמרפושה?
העבודה עם ארתור קוגן הייתה יותר ממרתקת ומרגשת עבורי. זה תפקיד שחיכיתי לו הרבה זמן וארתור היה שם והעניק לי את ההזדמנות. העבודה על מרפושה הייתה מאתגרת, ולמרות שהיא אחת מהדמויות שמהוות אתנחתא קומית במחזה היה לי חשוב להביא את מרפושה האנושית שזועקת לחום ואהבה, לחיבוק ונחמה, בים של גברים אינטרסנטים שחושקים רק בכספה. התהליך היה מבחינתי מתנה שלא זוכה בה כל שחקן, אמרתי תודה יום יום שעה שעה. בכלל, לקח לי זמן להפנים שאני לוהקתי לקאסט המשובח הזה. למעשה, חשבתי שעובדים עלי כשהציעו לי את התפקיד, הייתי בטוחה שאחד מהחברים שלי דופק לי חיקוי של עמרי ניצן בטלפון. כבר תכננתי נקמה. כשהבנתי שאני אכן מלוהקת, מהר מאוד נכנסתי לעניינים בעזרת ארתור וקאסט שמורכב משחקנים ושחקניות תותחים אחד אחד: איתי, גדי, עירית, יואבי, הלנה, אורי, דנה, תחיה, טל, גיל, שמחה, דודו, חמיס, לירון וברק. לעלות איתם ערב ערב על הבמה זאת פשוט חגיגה!





מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים