אורנה פורת חוגגת 90

ביום שישי ייערך מופע מחווה לרגל יום הולדתה ה-90 של השחקנית אורנה פורת. היא נולדה בעיר קלן שגרמניה ביוני 1924, ועלתה לישראל ב-1947, וב-1948 הצטרפה לתיאטרון הקאמרי. היא שיחקה בתפקידים ראשיים בהצגות רבות, ביניהן "מלכת שבא" של סמי גרונמן, "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולט ברכט, "מותו של סוכן" של ארתור מילר, "לילה טוב אמא" של מרשה נורמן וב"שיינדלה".

"כשהבאתי את המחזה הזה לנעם סמל אמרתי שאני רוצה את אורנה פורת לתפקיד הרעבעצן," מספר רמי דנון, הבמאי של "שיינדלה". "הוא אמר לי 'אם יש לך את אורנה פורת יש לך הצגה'. לאחר שהיא קראה את הטקסט קבענו פגישה. ישבתי מולה עם פיק ברכיים – זה היה אחד הבימויים הראשונים שלי – מחכה למוצא פיה, והיא אמרה לי הכי קצר: 'אני עושה את זה'. בלי הרחבת מילים על התפקיד, על המחזה, כלום. סיפרתי נעם סמל שהיא עושה את זה, ומפה הדרך נסללה בהצלחה".

"בקריאה הראשונה של המחזה כל אחד ניסה לקיים את הדמות," נזכר אמנון לוי, המחזאי של "שיינדלה", "היחידה שקראה את הטקסט כאילו זה ספר טלפונים הייתה אורנה פורת. הייתי נורא מודאג ואמרתי את זה רמי דנון. הוא אמר לי 'אתה טיפש והיא חכמה' והסביר שזו קריאה ראשונה, ושהיא רוצה לפקוח עיניים ואוזניים למתרחש סביבה לפני שהיא מקבלת החלטה. ובאמת, בחזרות היא הייתה מקריאה כאילו הטקסט הוא ספר טלפונים, והיה מובלט שבנקודה מסוימת היא קיבלה החלטה לגבי המשחק שלה ובנקודה הזו היא הייתה מתעוררת לחיים, נותנת משחק מרהיב, ואז חוזרת לקרוא כמו מספר טלפונים. לאט-לאט המובלעות האלו התחברו. היה מדהים לראות צורת עבודה כזו. היא גם לא הייתה מתווכחת עם הטקסט, אלא מתמודדת איתו ולא מחזירה אותו למחזאי. רק פעם אחת היא ביקשה ממני להוסיף משהו שאין בטקסט. היא אמרה לי שבתמונה החמישית נדמה לה שחסר משהו לפני שהיא מתחילה לדבר. הלכתי לחדר אחר וכתבתי לה מונולוג על המקום, ואני חושב שזה אחד המונולוגים הכי יפים שיש במחזה".

"לאחר שבועיים של חזרות עם הגברת הראשונה של התיאטרון ביקשתי לקבוע איתה פגישה לפני החזרה," ממשיך רמי. "כבמאי צעיר בתחילת דרכו ביקשתי ממנה כל מיני דברים והיא הייתה מבצעת ולא אומרת מילה, בלי 'כן מתאים לי לא מתאים לי'. בפגישה אמרתי לה שנורא מרגש אותי לעבוד איתה ושאני נורא מעריך אותה, אבל שהיא לא מעירה לי ושיש לי הרגשה כאילו היא שומרת את ההערות ושזה ייצא יום אחד. היא אמרה 'אם יש לי לה מה להגיד אני אומרת. אין לי מה להגיד'. הפגישה הזו לקחה שלוש דקות. היא כל-כך מדויקת באמירות שלה".

"כל פעם שהיו ויכוחים בקאסט או בצוות," מוסיף אמנון, "היא הייתה מחברת שלושה כיסאות, נשכבת עליהם ואומרת 'תעירו אותי כשהוויכוח הטיפשי ייגמר'".

בין שאר השחקנים והשחקניות שיופיעו במופע המחווה תוכלו למצוא גם את תיקי דיין, ששיחקה יחד עם אורנה פורת ב"לילה טוב אמא" ב-1984, כשאורנה בתפקיד האם ותיקי בתפקיד הבת.

"המפגש איתה היה ממש מרתק, מסעיר ומיוחד במינו," אומרת תיקי. "נדהמתי לפגוש שחקנית כזאת נהדרת שהיא כל-כך אנושית, מודרנית ועכשווית. זה כאילו שיחקתי עם מישהי שהייתה איתי בלהקה צבאית. הכימיה ביננו הייתה מדהימה. נולדנו באותו חודש, שתינו מזל תאומים, וההומור, הדעתנות, הסרקזם והיכולת שלה להגיד בדיוק את דעתה על הכל לכולם הרשימה אותי בצורה יוצאת דופן. יש לי הרגשה שאפילו הושפעתי ממנה. אני חושבת שהיא שחקנית מדהימה. לבוא לארץ אחרת – ועוד מגרמניה בתקופה מאוד טעונה – כשהיא לא יודעת את השפה מצריך הרבה אומץ. היא למדה את השפה ושיחקה בתפקידים ראשיים, ואין דומה לאהבה שהיא מצאה בארץ. אני מעריצה אותה, מתה עליה ואוהבת אותה, אחרת לא הייתי יכולה להופיע במחווה".

ב-2005 תיקי שוב השתתפה ב"לילה טוב אמא", אך הפעם בתפקיד האם, התפקיד אותו ביצעה אורנה: "זה היה נורא מעניין לעשות את התפקיד שלה, וכמובן שהיא הייתה בראש שלי".

מי שעוד תשתתף במחווה היא נכדתה של אורנה, יובל-אור פורת בת ה-16.5, שתשיר את השיר "חלומות שמורים" שכתב אהוד מנור.

"אני מאוד שמחה להקדיש את השיר הזה לסבתא שלי, ומגיע לה," היא מספרת. "זה נראה מאוד לא מתאים כי זה שיר דיכאון כזה, אבל אם מסתכלים על הקונספט רואים שמדובר בזיכרונות ובילדות, והיא תמיד נשארה ילדה בלבה ובנפשה, וכל סיפור החיים המדהים שלה נשאר חזק בתוכה".

ומה תאחלו לה ליום ההולדת?
רמי דנון: "בריאות, אריכות ימים, נחת וכל מה שאפשר לאחל לאישה האהובה והגדולה הזו."
אמנון לוי: "אני מאחל לנו שנזכה לעוד הרבה שנים איתה".
תיקי דיין: "בריאות ואריכות ימים".
יובל-אור פורת: "אני מאחלת עוד הרבה שנים, שתראה את הילדים שלי ואת החתונה שלי, ושפשוט תמשיך להיות האישה המדהימה שתמיד הייתה ושתמשיך להיות המושא שלי להערצה".



אורנה פורת
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים