גרסת השחקן – לימור גולדשטיין

"הרגשתי שמצאתי את האנשים ואת המקום שמדברים בשפה בה אני מדברת", מספרת לימור גולדשטיין על הרגע בו התחילה ללמוד משחק. דיברנו איתה על כל הדברים שחלמה להיות, על הקבוצתיות שבתיאטרון ועל הזוגיות הצמודה על שמואל וילוז'ני

 

אני – שחקנית.

 

אבל אני גם – חלמתי להיות ציירת, רקדנית, סופרת, רב חובל ועוד המון דברים, אבל הבנתי שרק כשחקנית אני יכולה להיות כל הדברים שחלמתי להיות.

 

ידעתי שאני שחקנית כש... – הגעתי לחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. שם הרגשתי בבית בפעם הראשונה בחיים. הרגשתי שמצאתי את האנשים ואת המקום שמדברים בשפה בה אני מדברת.

 

תחנות בימתיות – למדתי משחק באוניברסיטת תל-אביב. במשך השנים למדתי, בלי קשר להיותי שחקנית, כל מיני דברים שונים ומשונים כמו פסיכודרמה, תנועה, תרפיה בשחזור גלגולים ועכשיו אני לומדת ליצנות. בעניין המקצועי, התחלתי לשחק בהבימה, עברתי לחיפה, עשיתי עצירה קטנה בבאר שבע, הייתה עצירה קטנה בבית ליסין, אבל רוב שנותיי אני בקאמרי. אני כמובן נמצאת גם בטלוויזיה ובקולנוע, אני מגישה תכנית תרבות בערוץ 10.

 

היום על הבמה – "חברים של חברים" של הלל מיטלפונקט ו"נשוי במנוסה" של ריי קוני בבימויו של אלון אופיר.

 

השראות תיאטרליות – הפרטנרים שלי והבמאים שלי. אחד הדברים שאני מאוד אוהבת בעבודה שלי זה שיש "בריינסטורמינג" של כישרונות, ומסביבי בקאמרי יש כזו קבוצה מוכשרת של אנשים שאני אחטא אם אני אציין רק שם אחד או שניים בניגוד להרבה שלא. בתיאטרון או במשחק אתה לרוב לא עובד לבד, אלא בקבוצה והכוח הוא הכוח של הקבוצה, כמו בכדורסל. זו ההשראה שלי, הקבוצה הזו שאני מרגישה כבוד רב להיות חלק ממנה.

 

תפקיד נחשק – אף פעם לא היה לי תפקיד מסוים שסימנתי אותו כמטרה, שאמרתי שאני חייבת לעשות. תפקיד נחשק זה תפקיד שאני קוראת אותו ואני נדלקת עליו כי הוא מאתגר אותי. אני הכי אוהבת בעולם שמאתגרים אותי, שמביאים אותי למקומות נפשיים, רגשיים ופיזיים שלא הייתי בהם. זה מבחינתי להתפתח כשחקנית. אם אני קוראת כזה תפקיד ואומרת שלא עשיתי דבר כזה קודם או שזה מאתגר ומפתח אותי, זה מבחינתי תפקיד נחשק. זה לא חשוב אם זה תפקיד משני או ראשי, למרות שברמה של האגו כל שחקן רוצה תפקיד ראשי. מה שמוביל אותי זה תפקיד שיפתח אותי.

 

כשיורד המסך – לפעמים אנחנו מתעכבים מחוץ לתיאטרון ונפגשים עם חברים מהצגות אחרות שסיימו עכשיו וקצת מקשקשים, ולפעמים אני הולכת ישר לחניון והביתה. אני מחליפה תוך שנייה את הזהות שלי משחקנית לאישה שממהרת להוריד את האיפור ולהיכנס למיטה.

 

מוטו לבמה – תתחבר לעצמך ואל תפסיק להתפתח.

 

אמונות טפלות – אין.

 

ההצגה "נשוי במנוסה" בה משתתפת לימור מספרת על ג'ון סמית' (שמואל וילוז'ני), נהג מונית לונדוני הנשוי לשתי נשים במקביל, מרי וברברה (לימור גולדשטיין ואנדראה שוורץ בהתאמה), מבלי שהן יודעות האחת על רעותה. נראה שהכל מתנהל על מי מנוחות, עד שיום אחד קורה משהו שמאיים לגרום לכל העסק לקרוס. זו הפעם החמישית בה לימור ווילוז'ני משחקים בני זוג, כשהפעמים הקודמות היו ב"פרק ב'", "יתוש בראש", "אחורי הקלעים" ו"קיזוז".

 

איך הזוגיות הארוכה עם וילוז'ני?

זה באמת יצא מעין רומן בהמשכים. כשהתחלנו לא ידענו שהוא יתפתח לאורך כל כך הרבה שנים, אבל באמת ככה נהיה. וזה מצחיק כי עם השנים נכנסתי להיריון עם הילדים בהצגות שלי עם וילוז'ני: הייתי בהיריון עם הילד הראשון ב"פרק ב'", עם השני ב"יתוש בראש". מה שמתבקש להסיק מזה זה שיש לנו זוגיות טובה על הבמה. אנחנו שונים כשחקנים, ואנחנו משלימים אחד את השני. יש לנו חיבה מאוד עמוקה והבנה אחד כלפי השני, אנחנו לא צריכים לדבר הרבה כדי להבין אחד את השני. אני מכירה את כל הניואנסים של המשחק שלו, ואני מניחה שגם הוא את שלי. אני משערת שההיכרות רבת השנים תורמת לנו על הבמה. אמנם בהצגה הזו אני חולקת אותו עם אישה נוספת, אבל עם אנדראה המקסימה אני מוכנה לחלוק אותו.





מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים