כנסיית השכל בשיכון ג'

ראיינו את יורם חזן ועמי רייס מכנסיית השכל, מלחיני המוזיקה של ההצגה "חולה אהבה בשיכון ג'", ושמענו מהם על ההלחנה הראשונה לתיאטרון, איך נשמעה השיחה הראשונה עם שבי גביזון ועל הקינה במרוקאית

 

בחודש שעבר עלתה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "חולה אהבה בשיכון ג'". שבי גביזון לקח את הסרט המצליח שלו, עיבד אותו למחזה, ועדנה מזי"א ביימה. ההצגה מספרת על ויקטור (שלום מיכאלשווילי), בעלים של תחנת כבלים פיראטית בקריית ים, שמתאהב במיכאלה (דנה מיינרט) שבדיוק עוברת לקריות מתל-אביב. הוא מנסה לחזר אחריה למרות שהיא מסבירה לו שיש לה חבר (אסף סלומון), עד שהחיזורים הופכים להטרדות. מי שכתבו את המוזיקה להצגה הם יורם חזן ועמי רייס מלהקת כנסיית השכל (בעזרתו של ירון כהן שהיה אחראי על חלק מהעיבודים ועיצוב הסאונד ההקלטות והמיקסים).

 

איך הגעתם להצגה הזו?

יורם: "שבי התקשר אליי ובדיוק קמתי משנת צהריים, אז לא כל כך הבנתי מה הוא רוצה ממני ועם מי אני מדבר. רק אחרי השיחה הבנתי שדיברתי עם שבי גביזון, שאחראי לשלושה סרטים מאוד מצליחים ומוצלחים. למזלי, שבי קיבל את זה ברוח טובה ואפילו צחקנו על השיחה הזו".

 

זו הפעם הראשונה בה אתם מלחינים מוזיקה לתיאטרון. איך היה?

יורם: "מרתק. בגלל שזו עבודה ראשונה לתיאטרון לא היינו בטוחים איך לגשת לזה, אז פשוט ניגשתי לזה כמו שאני מלחין שירים לאלבום ופשוט כתבנו קטעי מוזיקה, והמזל שלנו זה שהם התאימו. כמובן שעבדנו עם הטקסט ועשינו לזה עבודת הכנה. למשל, העלילה מתרחשת בשנות השמונים, אז החזרתי את עצמי לשנות השמונים ושמעתי את המוזיקה ששמעתי אז".

 

עמי: "ממה שאנחנו יודעים בתיאטרון בדרך כלל כותבים מוזיקה לסצנות. יורם אמר לי שאנחנו נכין את המוזיקה לכלל ההצגה ואחר כך, בהתאם לצורך, נשזור קטעים בסצנות".

 

יורם: "נפגשנו עם שבי ועדנה מזי"א ותוך שבועיים הבאנו להם שמונה קטעים באורך של שתי דקות כל אחד. בהתחלה הם לא הבינו את שיטת העבודה, אבל לאט-לאט התאמנו את הקטעים לסצנות בהצגה".

 

עמי: "היה משהו מלמד בתהליך הזה. כשאנחנו מוציאים אלבום זה אחרי שאנחנו שלמים עם החומרים ואחרי שהם עבר מאות סינונים. כאן השמענו את זה לאנשים שאולי ירצו לשנות דברים, 'אני רוצה את זה בכלי אחר, תעשו את זה קצת פחות עצוב'. לפעמים זה היה תהליך לא קל".

 

יורם: "זה היה סוג של אודישן. אנחנו מוזיקאים שכתבו כבר כמה אלבומים. אנחנו מאוד עצמאיים ויודעים לבקר את עצמנו, ופה היינו צריכים להתאים את עצמנו ולשרת מחזה ורצונות של עדנה ושבי. זה בסדר, כי מדובר בדיאלוג אל מול המחזאי והבמאית, ובסוף הדיאלוג הזה הגענו לתוצאות יפות, למרות שבדרך ויתרנו על מנגינות יפות כי הן לא התאימו".

 

ניהלתם איזשהו דיאלוג עם המוזיקה של אהוד בנאי מהסרט המקורי?

יורם: "לא. ראיתי את הסרט בזמן אמת, כשהוא יצא, אבל החלטנו לא לראות את הסרט שוב. זאת כדי שלא נהיה מושפעים מהמוזיקה שיש בסרט. אז זה יצא שונה, אבל יש גם קווים מקבילים כי גם אהוד בנאי עוסק במוטיבים מזרחיים".

 

עמי: "החלטנו גם לא לראות הצגות, בעצם להתרחק ממוזיקה של הצגות, כדי שנביא משהו שונה ממוזיקה שיש בדרך כלל בהצגות".

 

יורם: "ולפי התגובות באמת עשינו משהו שונה שלא שומעים כמוהו הרבה בתיאטרון. מעניין שזה יצא ככה, ולדעתי זה נובע מדרך העבודה בה בחרנו".

 

במהלך ההצגה מתקיימות שתי לוויות, במהלכן מושמעת קינה במרוקאית שחיבר יורם.

 

"בחזרות הראשונות בהן שמעתי את הקינה הזו היו לי דמעות בעיניים", מעיד עמי. "זו קינה שהיא באמת קורעת לב. (ליורם) נראה לי שזה היה טבעי לך".

 

יורם: "נכון. עדנה ביקשה ממני לכתוב את זה במרוקאית. אחרי ששבי שמע את הקינה, הוא שאל אותי אם אפשר לעשות את זה בעברית. עניתי לו 'עברית תכתוב אתה, אני כותב במרוקאית', ובאמת ככה זה נשאר".

 

אחרי החוויה שעברתם בתיאטרון, תרצו לכתוב מוזיקה להצגות גם בעתיד?

עמי: "אם זו מוזיקה למעברים בין סצנות אז לא". (צוחק)

 

יורם: "זה נכון. אני חושב שכתבנו מוזיקה שיש לה תפקיד בהצגה. זו לא מוזיקת רקע או מעבר, יש לה תפקיד רגשי. רוב המוזיקה נכתבה דרך ויקטור, הגיבור, ומבחינתי התפקיד שלה הוא הרבה מעבר לטקסט, אמירה או מחשבה. זה אמור לעבוד גם על התת מודע של הצופה, והשתמשנו בכוונה בסאונדים ואלמנטים של מוזיקה משנות השמונים. זה משהו הרבה יותר עמוק. אני מקווה שבאמת הצלחנו להביא אותה למעמד של עוד תפקיד בהצגה, כי לשם כיוונו".



"זה היה סוג של אודישן". יורם חזן "החלטנו לא לראות הצגות, כדי להביא משהו שונה". עמי רייס (צילום: אנתוני דאטון) "אני חושב שכתבנו מוזיקה שיש לה תפקיד בהצגה". מתוך ההצגה "חולה אהבה בשיכון ג'"
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים