גרסת השחקן – גדי יגיל

גדי יגיל מספר למה הוא לא מאמין בהורוסקופים, על המעגלים שסגר בקאמרי ועל הליצן הגריאטרי אותו הוא מגלם בהצגה "איבנוב" | צילומים: שמחה ברבירו

 

אני – שחקן.

 

אבל אני גם – בדרן. בעבר הייתי אומר הפוך, שאני בדרן אבל אני גם שחקן. הייתי שנים בבידור ותמיד נחשבתי לבדרן, אבל אחרי שנים בהן אני רק משחק שיניתי את התשובה.

 

ידעתי שאני שחקן כש... – עברתי את הבחינות והתקבלתי ללהקת פיקוד הצפון. לפני זה סתם הייתי מצחיק את החבר'ה.

 

תחנות בימתיות – אחרי שהייתי בלהקת פיקוד הצפון אברהם דשא פשנל, האמרגן הכי גדול בארץ באותה תקופה, החתים אותי לתקופה של עשר שנים, ובסוף נשארתי ליותר מזה. אצלו עשיתי בין השאר את תכנית היחיד הראשונה שלי, "חיי כלב", שהייתה שלאגר גדול בשנות השבעים, רצה יותר מ-800 פעם וזכתה בכל הפרסים האפשריים. שיחקתי גם בסרטים שמנחם גולן הפיק, כמו "שוד הטלפונים הגדול", "כץ וקרסו", "נס בעיירה" ואחרים. עם חנה לסלאו עשיתי את "החיים הם לא ירח דבש", מה שנכון. בטלוויזיה שיחקתי ב"שכנים". בתיאטרון, בפולקס תיאטר (תיאטרון העם) בווינה שיחקתי בגרמנית בהצגה "גטו" את הבובה, והיום אני משחק בקאמרי את שרוליק, מי שמפעיל את הבובה. ב-85' שיחקתי עם רבקה מיכאלי במחזה "זוג משמיים", ועכשיו אני משחק איתה ב"משפחה חמה", שזה עוד מעגל שנסגר בקאמרי. בתיאטרון גודיק שיחקתי עם חנה מרון ז"ל ב"הלו דולי"; ביידישפיל שיחקתי ב"גבירטיג", "אני לא רפפורט" ו"שירי החומש"; בתיאטרון בית ליסין שיחקתי ב"יחפים בפארק" ו"סקפינו"; בתיאטרון באר-שבע שיחקתי ב"כסף קל" בפעם הראשונה שזה עלה על הבמות, וב"חלום ליל קיץ"; בקאמרי שיחקתי בזמנו ב"עוץ לי גוץ לי", "האדרת" ו"אסתר המלכה".

 

היום על הבמה – "הרטיטי את לבי", "קברט", "משפחה חמה", "גטו", "איש קטן, מה עכשיו?", "אמא קוראז'" וכעת "איבנוב". בקרוב אני מתחיל לעבוד על "אח יקר", מחזה מאת גד ענבר בבימויו של עודד קוטלר. ישתתפו בו רמי ברוך, אני, אסתי קוסוביצקי, אודי רוטשילד ואחרים.

 

השראות תיאטרליות – במשחק שייקה אופיר ויוסי בנאי, בבידור סמי דייוויס ג'וניור ודני קיי.

 

תפקיד נחשק – אין לי. אני קורא תפקיד ואם אני אוהב אותו אז אני עושה אותו ואם לא אז לא. את כל התפקידים שלי עשיתי כי אהבתי אותם, אם תפקיד לא מדבר אליי אני לא עושה אותו.

 

כשיורד המסך – אני הולך הביתה, מוזג לעצמי כוסית קוניאק צרפתי ורואה טלוויזיה. אם ההצגה נגמרת מוקדם אני רואה משחק כדורגל, טניס או כדורסל. אני גם רואה בערוץ 8 כל מיני סדרות, כמו "חוצה ישראל" של מודי בר-און ותכניות מעניינות ומעשירות אחרות. לפעמים אני רואה גם סרטים חדשים שהורידו לי, ממש שבועיים אחרי שהם יצאו. אני מאוד אוהב קולנוע, אפילו יותר מתיאטרון, אבל רק כצופה, להצטלם לקולנוע אני לא אוהב.

 

מוטו לבמה – תהיה צנוע, תהיה פרטנר טוב, תהיה חבר, תאהב את השחקנים שסביבך ותאהב את מה שאתה עושה כל ערב מחדש.

 

אמונות טפלות – אין לי שום אמונה טפלה, אני לא מאמין בדברים האלה. גם בהורוסקופים לא. יום אחד היה כתוב לי בהורוסקופ "תיזהר מנוזלים". מה אני אמור לעשות? לא להתרחץ שבוע?  

 

הקומדיה האנושית "איבנוב", שכתב אנטון צ'כוב וביים ארתור קוגן, מספרת על ניקולא איבנוב (מגולם על-ידי איתי טיראן), בעל אחוזה אשר שקוע בחובות, נשוי לאישה גוססת והצרות שלו לא נגמרות שם. בהצגה, גדי יגיל מגלם את הרוזן שבלסקי, דודו העשיר של איבנוב. את הדמות ניתן לתאר בדרכים שונות, אך דרך מעניינת במיוחד היא זו שבחרו בה עורכי ויקיפדיה האנגלית, בה שבלסקי מוגדר כ"ליצן גריאטרי".

 

אתה מסכים עם ההגדרה הזו?

זה נכון רק לחלק מהדמות. מצד אחד מדובר בדמות מאוד משעשעת לקהל, שבכל פעם שהיא מופיעה היא מפיחה איזו רוח של שטות ושובבות, איזו משובה של צחוק, שתמיד מוקפת אנשים, מדברת ומנסה להצחיק. מצד שני, הליצן הגריאטרי הזה הוא איש אומלל, שבור ובודד ומהרפליקות שלו אפשר להבין שכל ההתנהגות שלו היא רק מסכה למצבו הטבעי והעצוב. דמות מעניינת ומורכבת כמו הרוזן הזה עוד לא עשיתי, ותענוג אמיתי לשחק אותו.





מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים