חברים של מוטי כץ

 


"ההצגה מהווה סוג של מראה לקהל היושב באולם", מספר מוטי כץ על ההצגה "חברים של חברים" בה הוא משתתף. איך היה לעבוד בפעם הראשונה עם הלל מיטלפונקט? איך היה לחזור לשחק עם לימור גולדשטיין? כמה זמן לדעתו ההצגה עוד תרוץ? התשובות בפנים

 

את מוטי כץ אתם מכירים מהטלוויזיה בתור קנובלר ("החיים זה לא הכול"), יואל ("האישה באפור") והצעירים יותר גם בתור עמנואל ("כל שבת שנייה"). בתיאטרון הקאמרי אתם יכולים לצפות בו בהצגות "קברט" (בתפקיד מקס, מנהל מועדון הקיט-קאט), "שיגעון באופרה" (סונדרס, מנהל האופרה), "הבדלה" (יעקב חבויניק), ועכשיו גם ב"חברים של חברים", בתפקיד בוסי.

 

ההצגה "חברים של חברים", שכתב וביים הלל מיטלפונקט, מספרת על שני זוגות של חברים קרובים: דורי וקרן ובוסי וטולי. יום אחד, בוסי וטולי נעלמים בזמן טיול בקולומביה, וכשדורי וקרן מגיעים לביתם כדי לדווח על ההיעדרות לכל הקרובים, הם מוצאים שם את זימר וליזי, שני חברים עליהם קרן ודורי לא שמעו מעולם. בנקודה זו נפתחת תיבת פנדורה שחושפת עוד ועוד סודות ושקרים.

 

"כל הסיטואציה של ההפקה הזו התאימה לי," מספר מוטי. "החל ממחזה שכתוב טוב, עבור לזה שמדובר בבמאי מהמובילים בארץ שאף פעם לא יצא לי לעבוד איתו, וכלה בקאסט שנורא נעים להיות איתו ולשחק איתו. כמו בכל תפקיד, הייתי צריך לפענח את הבנאדם, את מינוני המשחק שצריך להביא על-מנת שהוא ייצא הכי טוב ולא לפגוע ברהיטים תוך כדי ההצגה".

 

איך הייתה העבודה הראשונה עם הלל מיטלפונקט?
"תענוג צרוף. שלושה חודשי עבודה עם הלל זה כמו לחזור מאשרם בהודו. הוא כל-כך רגוע, כל-כך נעים. הוא בן-אדם ובמאי אדיב ונדיב, וזה לא דבר שמובן מאליו. היה כיף גדול. לכן, אני נכנס באהבה ובשמחה גדולה להצגה הבאה שהוא מביים, שהחזרות אליה יתחילו בספטמבר, 'גורודיש', סיפור חייו המרתק של אדם שנוי במחלוקת. מדובר בחידוש של ההצגה, שעלתה לראשונה לפני כעשרים שנה".

מי שמשחקת לצדו של מוטי, בתפקיד טולי, היא לימור גולדשטיין.

 

איך המשחק עם לימור?
"בפעם האחרונה שעבדתי איתה, עם האישה היפה והמוכשרת הזאת, זה היה ב'האישה באפור' בערוץ הראשון. הסתובבנו במסדרונות, אמרנו 'שלום שלום', אבל אף פעם לא נפגשנו בחדר החזרות. עכשיו זה קרה וזה היה כיף לא נורמלי. מעבר לזה שהיא מוכשרת היא גם יעילה, ממוקדת, לא מתעסקת בשטויות, היא באה – כמו הגרמנים במשחק מול ברזיל – לעבוד".

 

איפה לדעתך ההצגה פוגשת את המציאות?
"בכל סיטואציה שמופיעה בהצגה ובכל משפט שנאמר בה. אני חושב שזה פחות או יותר סיבת ההצלחה של ההצגה – היא מהווה סוג של מראה לקהל שיושב באולם. ההצגה מציגה יחסים בין חברים, יחסים בזוגיות, בגידות, התפייסויות, ניצול, תאווה, תשוקה. כל הדברים האלו, לשמחתי הרבה, הם מציאותיים, ולא מדובר פה על מדע בדיוני של יצורים מכוכב לכת אחר. אם הדברים האלו לא היו מציאותיים, אלו מין חיים היו לנו? מה גדולתם של מחזאים קלאסיים כמו שייקספיר, צ'כוב וכדומה? למה הם קלאסיים? למה הם שורדים? כי הם מתעסקים בבני אדם, בפחדים שלהם, ברצונות שלהם, בתשוקות שלהם, ועם כל איך שהעולם התפתח מאז, הדברים האלה עדיין קיימים ומציאותיים מאוד".

 

למי ההצגה הזו יכולה לדבר?
"לכל ישראלי וישראלית באשר הם, בכל גיל, עם כל דעה פוליטית, בכל מגזר, ובכל מגדר. אני חושב שאני פחות או יותר מיציתי את הקהל הייעודי שלנו".

יש בהצגה סצנה שלא ממש מתאימה לכל גיל
"אני סומך על המורות והאחראים במערכת החינוך. אבל, נחכה שהנוער שנמצא היום בתיכון יגדל ויראה את ההצגה כשהוא מבוגר יותר, כי ההצגה תרוץ עוד עשר שנים, בתקווה".

 

לעמוד ההצגה "חברים של חברים"



"ההצגה מהווה סוג של מראה לקהל היושב באולם", מוטי כץ מספר על "חברים של חברים"מוטי כץ וגיל פרנק בהצגה "חברים של חברים" בתיאטרון הקאמרי
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים