ריאיון עם אסתי קוסוביצקי

"המילים של המחזה הזה חרוטות בדם לבנו", אומרת אסתי קוסוביצקי, המשחקת בהצגה "אח יקר" שתעלה בשבוע הבא בקאמרי. דיברנו איתה על הדמות שלה, על היכולת של התיאטרון לשנות מציאות ועל המשחק לצד הבעל רמי ברוך

 

בשבוע הבא תעלה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "אח יקר", מחזה חדש מאת גדי ענבר (המבוסס על סיפורו האישי) בבימויו עודד קוטלר. ההצגה מספרת על משפחת מעיין, ששכלה את בנה הבכור עופר במלחמת יום הכיפורים. באזכרה לכבוד שנה למותו של עופר, אחיו אורי (אודי רוטשילד) מוצא יומן מלחמה של עופר השופך אור אחר לגמרי על נסיבות נפילתו. אביו, יהושע (רמי ברוך), לא רוצה לשמוע את האמת ומעדיף להישאר עם הגרסה בה עופר ראוי לצל"ש שקיבל. מי שתשחק את אמם של עופר ואורי, קטי, היא אסתי קוסוביצקי.

 

"קטי היא ממקימות הקיבוץ בו היא חיה", מציגה אסתי את הדמות שלה. "היא ויהושע הגיעו לישראל מאירופה, התחתנו וגידלו בקיבוץ שני בנים ובת. אחרי שעופר נהרג היא נשארת עם שני ילדים, אבל אורי דיי מהר אורז את עצמו ו'בורח' לחו"ל, ואז היא נשארת עם בעלה ועם בתה הצעירה (כנרת לימוני) שרק השתחררה מהצבא".

 

ומה הסיפור של קטי בהצגה הזו?

"מצד אחד קטי היא בהחלט הקיבוצניקית הטיפוסית – חמה, רגישה, אימהית מאוד – אבל מצד שני היא לא לגמרי הקיבוצניקית הטיפוסית, שכן למרות שהיא שיתפה פעולה עם הקונצנזוס הקיבוצי לגבי שליחת בנים לצבא ולמלחמה ולא הצליחה לממש את האידיאולוגיה האישית שלה בנושא הזה, היא בסופו של דבר מבהירה שהיא לא מוכנה להיות חלק מהמשחק הקיבוצניקי והמאצ'ואיסטי הזה. היא שיתפה פעולה עם ה'מה יגידו' המפורסם של הקיבוץ, עם השוויון ועם זה שהילדים ישנים ביחד ולא אצל ההורים, אבל היא מבינה בסופו של דבר – כשמאוחר מדי – שהיא לא מתחברת לצורת החיים והחשיבה הזו. היא נשאה במשך כל חייה את התחושות האלו ולא הצליחה לעמוד מאחוריהן במבחן המציאות, ומה שנותר לה היום זה רק לבכות ולחשוף את האמת המרה".

 

אסתי קוסוביצקי ורמי ברוך, המשחקים בהצגה בעל ואישה, הם גם בעל ואישה מחוץ לבמה. זו לא הפעם הראשונה שלהם לשחק זוג נשוי: הפעם הראשונה הייתה עוד לפני שנישאו, במחזה "אלבום משפחתי" של נפתלי יבין. לאחר מכן, כשכבר היו נשואים, שיחקו גם ב"שיץ" של חנוך לוין, "מלחמה בבית" שנכתב בהשראת ג'יימס דאף וכיום הם משחקים גם את הזקן והזקנה ב"אשכבה" של חנוך לוין.

 

איך זה לשחק עם בעלך בעל ואישה?

"מאוד טבעי. מאוד טבעי לי לשחק איתו ולידו, זה פשוט זורם. כמובן, בנוסף לזה אפשר גם לעשות חזרות על הטקסט בבית וגם לדסקס איתו על הטקסט, וזה נורא כיף. זה הצ'ופר שבעניין (צוחקת)".

 

איך העבודה עם הצוות והשחקנים?

"תענוג צרוף. עודד קוטלר הוא איש תיאטרון פר אקסלנס, הוא שחקן נפלא, במאי מצוין ואיש חכם וחם וכל אלה ביחד עשו את העבודה איתו למענגת, מהנה ומלמדת. אני מאחלת לכל אחד מחבריי השחקנים לעבוד עם עודד. המחזאי גדי ענבר הוא איש מקסים, רגיש וחכם. הוא כתב מחזה שהוא פשוט לחם לשחקנים, יש במה לנגוס. הוא לא זנח אף דמות ולכל אחת יש קיום מלא ועולם שלם. היה תענוג לפגוש אותו ואת המחזה שלו. כמובן, יש את כל הפרטנרים (לצדם אלו שכבר הוזכרו משחקים גם גדי יגיל, דיויד בילנקה, אסף פרי, אבי גולומב ורביב מדר), אנחנו קאסט נהדר שמורכב מאנשים מאוד מוכשרים ואינטליגנטיים. פשוט עונג שבת. מהיום הראשון אני אומרת שאני לא רוצה שתקופת החזרות תיגמר".

 

מה לדעתך החשיבות של ההצגה?

"מדובר בהצגה בה אנחנו משחקים אנשים שהם אנחנו, בני הארץ הזאת, וזה הופך את זה למאוד אישי עבור כל אחד מאיתנו – השחקנים והיוצרים. עם זאת, הסיפור הפרטי שנחשף כאן הוא לא פרטי והוא מדבר על משהו שעדיין נמצא בעיצומו – זו המציאות בה אנו חיים, על אנשיה, על חייליה, על קיבוציה. יש במחזה אמירות לא קלות, אבל זו המציאות שלנו. אני לא חושבת שנשנה באמצעות המחזה הזה את הארץ הזאת, אבל המילים שלו חרוטות בדם לבנו. שואלים הרבה האם התיאטרון יכול לשנות משהו בפוליטיקה, במרקם האנושי, בתפישות העולם, בצורת החיים. אני לא יודעת לענות על השאלה הזו, אבל אחד מתפקידיו של התיאטרון זה לתת תשקיף על עצמנו ועל חיינו, לתת שופר לדעות שונות, לחשיפות של דברים שבעבר השתיקה הייתה יפה להם – לעולם בו אנו חיים".

 

עוד כמה ימים עולה ההצגה. איך התחושה?

"התחושות בהחלט טובות. יש לנו עוד כמה ימים לשפשף ולתקן את הדברים הקטנים, ואנחנו כבר בשלב של הרצת ההצגה מיום ליום וחיבור בין המרכיבים השונים. אני מקווה שאת העניין הרב שקיבלנו מהעבודה נצליח להעביר גם לקהל, וכמובן גם את אותה חוויית יצירה שאנחנו חווינו ועדיין חווים".





מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים