גרסת השחקן - אנדראה שוורץ

"בכל פעם שמישהו צחק מנדב אסולין או מווילוז'ני הרגשתי שזו כאילו אני סיפרתי את הבדיחה", מספרת אנדראה שוורץ על הקומדיה "נשוי במנוסה" בה היא משתתפת. מה הביא אותה למצב הזה, ממי היא אוהבת לשאוב השראה ומה גרם לה לעזוב את לימודי הפסיכולוגיה וללמוד משחק – בפנים

 

אני – שחקנית. אמא ללני. נשואה לבן. בת 35.

 

אבל אני גם – כבר בת 35. הזמן טס ויש המון להספיק.

 

ידעתי שאני שחקנית כש... – אף פעם לא אמרתי בקול רם שאני רוצה להיות שחקנית. בדיעבד הייתה לי תשוקה לזה מגיל קטן, כשהייתי עושה הופעות לכל המשפחה. לא כיכבתי על במות בית הספר ולא הייתי בחוגי דרמה. הייתי בת יחידה שנמצאת שעות לבד ומשחקת בדמיון שלה. היו לי ארבעה כתבי יד שונים כי אהבתי לחקות אנשים. אחרי הצבא הלכתי ללמוד פסיכולוגיה ורק אחרי שנה בלימודים שאלתי את עצמי פתאום: "מה את עושה? את הרי שחקנית!" והנה אני פה.

 

תחנות בימתיות – למדתי בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין.  אחרי הלימודים שיחקתי שנה וחצי בתאטרון בית ליסין וכבר חמש שנים שאני משחקת בתאטרון הקאמרי. שיחקתי ב"מעגל הגיר הקווקזי", "אורזי מזוודות", "קומדיה של טעויות", "שיגעון באופרה" ועוד.

 

היום על הבמה – אני משחקת בהצגה הנפלאה "איבנוב" של צ'כוב כמחליפה של אסנת בן יהודה המדהימה, וכן בהצגה "נשוי במנוסה" שעלתה בשבוע שעבר על הבמה.

 

השראות תיאטרליות – לאחרונה הבנתי שאת ההשראה הכי טובה אני מקבלת מפרטנרים מופלאים ובמאים מצוינים שאני פוגשת לאורך הדרך. מכל אחד אני לומדת משהו קטן ומנסה "להעתיק" ולשאוב. עבדתי עם קרן פלס בשתי הצגות והיא השראה גדולה על יזמות וחריצות שאין כמותה. גילת אנקורי היא השראה בשבילי לשמחה וחגיגת החיים. עשיתי איתה שלוש הצגות ואין ערב שהאישה הזאת לא נכנסת לוואן עם חיוך ואנרגיה שאין כמותה. דביר בנדק הוא שיעור על צניעות וחברות על הבמה ומאחורי הקלעים. מעירית קפלן ב"איבנוב" אני לומדת המון ובין היתר איך לשחק ללא מאמץ. אני פשוט מסתכלת עליה על הבמה ומנסה ללמוד ממנה. מווילוז'ני ב"נשוי במנוסה" למדתי המון על תהליך עבודה ובדרך גם משהו על עצמי. אלון אופיר הבמאי הוא באר כל-כך גדולה של השראה ואני כבר מחכה לעבוד איתו שוב ולשאוב עוד ממנה. והרשימה שלי עוד ממש ארוכה.

 

תפקיד נחשק – התפקיד הבא כמובן.

 

כשיורד המסך – לא נרדמת. הגוף מלא אדרנלין. אני אוהבת מאוד לצאת לשתות עם הקאסט בסוף הצגה אבל אני מודה שמאז שאני אמא נהייתי קמצנית על שעות השינה שלי. בכל מקרה אני תמיד ערנית. ורעבה. בעצם אני תמיד רעבה.

 

מוטו לבמה – תהיה מדויק. תעשה מה שהבמאי אמר. תהיה נדיב. תקשיב. צניעות. צניעות. אל תעשה לפרטנרך מה ששנוא עליך. והכי חשוב: אל תיקח את עצמך ברצינות מדי. אנחנו שחקנים, לא מנתחי מוח.

 

אמונות טפלות – לא תודה.

 

כפי שאנדראה ציינה, היא משתתפת בקומדיה "נשוי במנוסה" שזה עתה עלתה במת הקאמרי. ההצגה, שכתב ריי קוני וביים אלון אופיר, מספרת על נהג מונית לונדוני (שמואל וילוז'ני) המנהל שתי מערכות נישואים במקביל עם שתי נשים שונות (לימור גולדשטיין ואנדראה שוורץ) כשאף אחת לא יודעת על רעותה. נראה שהעניינים יכולים להימשך לנצח במתכונת זאת, אבל אז קורה משהו שמאיים לחשוף את האמת ולמוטט את הכל.

 

איך התחושה להיות אחרי ההצגות הראשונות?

קומדיה צריכה קהל. אלון הביא אותנו לרמת דיוק ומוכנות כזו שחיכינו כבר לבמה ולהרגיש את תגובות הקהל: איפה הם יצחקו? האם הם יצחקו ממה שאנחנו צחקנו בחזרות? האם הם לא יצחקו במשפט הזה שתמיד מצחיק את כולם? הערב הראשון של ההצגה היה כל-כך מרגש כשהבנו שהם צוחקים הרבה יותר ממה שאנחנו צחקנו בחזרות. אנחנו קאסט קטן של שמונה אנשים שמאוד התחברו והייתה תחושה של אנסמבליות בהצגות הראשונות. כל פעם שמישהו צחק מנדב אסולין או מווילוז'ני הרגשתי שזו כאילו אני סיפרתי את הבדיחה. זה משהו מיוחד שאלון אופיר יצר. זה משחק פינג-פונג מאוד מחושב ומדויק ואנחנו צריכים להיות כל-כך מתואמים ומדויקים וזה יוצר תחושה של אחים לקרב. תבואו לראות ולצחוק.





מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים