גרסת השחקן - ענת וקסמן

אני – שחקנית

אבל אני גם – אמא

ידעתי שאני שחקנית כש... – מאז ומתמיד.

תחנות בימתיות – למדתי משחק בבית צבי. בשנתיים הראשונות שיחקתי בתיאטרון באר-שבע. אחר-כך שיחקתי בקאמרי במשך שבע שנים. לאחר מכן שיחקתי בבית ליסין שנתיים, ואז חזרה לקאמרי, ופה אני כבר 16 שנים.

היום על הבמה – משחקת ב"כולם רוצים לחיות", "סוף טוב", "רומן משפחתי" ו"הבדלה".

השראות תיאטרליות – החיים הם השראה מצוינת.

תפקיד נחשק – אף פעם לא היה לי תפקיד נחשק.

כשיורד המסך – אני הראשונה לטוס להוריד איפור, להתלבש ולהגיע כמה שיותר מהר הביתה לילדים המתוקים שלי ולכלב. אני עושה סוויץ׳ מיידי לדמותי אני.

מוטו לבמה – להיות מדויקת ונאמנה להוראות הבימוי למען הפרטנר וההצגה.

אמונות טפלות – אין.

החודש עלתה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "כולם רוצים לחיות", בה ענת משתתפת. ההצגה, שכתב חנוך לוין וביים אודי בן משה, מספרת על הרוזן פוזנא, שהגיע זמנו למות, אך בגלל טעות ברישום מלאך המוות נותן לו שלושה ימים למצוא מחליף שיהיה מוכן למות במקומו מרצונו החופשי. לאימתו, הוא מגלה שאף אחד לא רוצה למות.

איך העיסוק בחומרים הלא פשוטים בהם עוסק המחזה?
העיסוק במחזה מענג. אודי בן משה, הבמאי, ריכך את הקושי והפך את המחזה לקרקס פיוטי, ובזכותו ההצגה היא שמחה, מצחיקה ונוגעת. המפגש עם אודי היה מופלא. הוא גאון, יצירתי ואוהב את השחקנים שלו. הוא ליצן מצחיק שלא לוקח את עצמו ברצינות, והעבודה איתו היא עונג צרוף ושמחה עצומה. אני כל כך עצובה שהחזרות מסתיימות, ואני שלו לנצח נצחים.

לעמוד ההצגה "כולם רוצים לחיות"



ענת וקסמן בהצגה "כולם רוצים לחיות" (צילום: גדי דגון)ענת וקסמן בהצגה רומן משפחתיהצגה חדשה בתיאטרון הקאמרי - "כולם רוצים לחיות"
מערכות כירטוס וקופות - טיטאן | עיצוב ובניית אתרים - לופים